Is it even ok? / (BoyxBoy)

פרק 1 - מי אני, אנחנו

עמדתי שם בחליפת הטוקסידו השחורה, לפתע כולם נעמדו וטום החל ללכת לכיווני. אם מביטים היטב, היה אפשר לראות מספר דמעות נוצצות בעיניו. הוא לבש חליפה לבנה ובכיס של הג'קט נח לו פרח, ורד אחד, אדום. משקפיו העגולות נשענו על אפו והוא נשך את שפתו התחתונה כאשר הגיע לחופה. אני יחסית בטוח שדמיינתי את זה אבל האור היה וורוד ועפו מאחורי טום כמה לבבות מנופחים כאלה. כן, דמיינתי את זה. האולם היה רחב, זה היה האולם שפנטזנו עליו מאז שהחלטנו להתחתן. הסתכלתי על כולם ואז על טום, הכומר כחכח בגרונו והתחיל לדבר. כבר רציתי לנשק את טום. ואז זה הגיע. "אני מכריז עליכם כעת, כבעל וב-" רגע, למה אני ממהר כלכך? בואו נחזור להתחלה.

היי, אני גבריאל ווינסטון. אני בן 32 וגר באנגליה. אני בריטי, המבטא שלי די כבד. אני פאן ויוצא עם מישהו כבר... 10 שנים בערך. לשון הפנייה שלי היא: הוא/אתה, אני גבר סיס. השיער שלי חום, כמעט שחור ודי קצר. אני חושב שהוא די רך. צבע העור שלי יחסית בהיר. העיניים שלי ירוקות והריסים שלי לא בולטים מדי, השפתיים שלי עבות ו-וורודות והאף שלי יחסית ממוצע. הייתי אומר שאני נראה די טוב. כמעט שכחתי, אני 1.90 בערך. אני אוהב דייטים וללכת לים ואני מנגן על פסנתר כבר לפחות 15 שנים. אני לא נוטה לעשן ולשתות, אבל תמיד יש עלי חבילת סיגריות. אני לא בררן באוכל. ואני פה כדי לספר לכם ולכן על 14 השנים הכי משוגעות בחיים שלי.

.באותו זמן יצאתי עם ריבר. מי זה ריבר? הו וול. ריבר הוא בן הזוג שלי מזה שש שנים.

ריבר- היי, אני ריבר האוון וויטלוק. אני בן 20 וגר באנגליה עם בן הזוג שלי גבריאל. אני חצי בריטי חצי קנדי. אני הומוסקסואל, יצאתי מהארון לפני 8 שנים, ההורים שלי קיבלו את זה ממש אחלה. אני נונבינארי ולשון הפניה שלי היא: הוא/הם. השיער שלי לא ארוך מדי אבל לא קצר מדי, אני לא יודע איך להסביר את זה. הוא בצבע שטני והוא די רך, אני אוהב לטפל בו. העין הימנית שלי ירוקה והשמאלית חומה, הטרוכרומיה, תכלס. השפתיים שלי בגודל ממוצע ויש להן טעם מתוק, לטענת גבריאל. אני 1.76. אני ממש אוהב לשיר ולטייל והמאכלים האהובים עלי הם סושי ופסטה. אני מעשנים וויפ, כבר כמה שנים ואני לא ככ אוהבים לשתות. רק אם יש משהו מיוחד.  

ריבר ואני עסקנו בשלנו, אתם מבינים.. סקס. סקס היה הדבר הכמעט יחיד שהחזיק את הזוגיות שלנו אבל זו לא הנקודה. טום, האח החדש של ריבר היה אמור להגיע היום. אספר עליו יותר בהמשך. בכל מקרה, הוא הגיע באיזור השעה חמש, ריבר ואני לא שמענו אותו. ההורים של ריבר אמרו לו בינתיים ללכת לחדר, הוא אמור לישון איתנו. יש לנו חדר די יפה, הייתי אומר. הקירות שלו לבנים מלבד קיר אחד, שריבר ואני צבענו בטורקיז. יש לנו מיטה זוגית לבנה מעץ מלא, היא ממש נוחה. ובצד של כל אחד יש שידה כזאת עם שתי מגירות. אני ממש אוהב את החדר שלנו. יש לנו גם טלוויזיה מול המיטה ואיפה שהדלת, יש כמו מסדרון קצרצר שיש בו שתי דלתות אחת מול השנייה, הראשונה מובילה לחדר אמבטיה והשנייה מובילה לחדר ארונות. חדר האמבטיה שלנו די מעוצב. יש בו מקלחת רגילה וממול יש אמבטיה גדולה. יש שם שירותים עם קיר שמפריד בין המקלחת לאסלה עצמה וכמובן שגם שני כיורים, מול הדלת. החדר הזה היה שווה כל דולר שהוצאנו עליו. וכמובן שיש גם רצועת לדים תלויה על התקרה.

לפתע הדלת נפתחה וטום עמד שם, לחיו היו אדומות וכך גם שלי ושל ריבר. "ס-סליחה!" טום קרא במבוכה ומיהר לצאת משם. יכלתי להניח כמה לא בנוח הוא מרגיש. אז ריבר ואני התלבשנו והלכנו לבדוק אם הוא בסדר. הוא היה כלכך יפה.. טום, כאילו. עכשיו אולי אני לא אמור להרגיש דברים כאלה אבל.. הלחיים האדומות שלו, השפתיים העבות והוורודות והעגיל שנח עליהן.. השיער הצבוע שלו שהיה נראה כלכך פלאפי והגוף היפה שלו.. ניערתי את ראשי על מנת להוציא את עצמי מהחלום הזה, הקול של ריבר ניהיה מובן יותר, הוא קרא לי מספר פעמים ונקש באצבעותיו "גבריאל, גבריאל" אמר בעוד שהסתכלתי עליו "אתה בסדר?" הוא שאל והנהנתי "כן סליחה, איבדתי קצת פוקוס" אמרתי וגיכחתי תוך כדי שגירדתי את עורפי במבוכה. "אוקי" ריבר מלמל והלך אל טום, מוודא שהוא בסדר. לאחר כמה דקות שעיכלתי את הסיטואציה הלכתי אל טום, מתיישב לידו "ריבר, תתן לנו רגע?" שאלתי. ריבר הנהן ונישק אותי, אז נישקתי חזרה ואז הוא הלך. הבטתי בטום "קוראים לך טום.. נכון?"