-12-

979 69 98
                                    

תודה לקריוסית שלי- larrystorys28 שבלעדיה לא היה פרק 👩🏽‍❤️‍💋‍👩🏽

יום האזכרה של אן הגיע, והארי לא יכל להרגיש גרוע יותר מכרגע. כל הבולשיט הזה של ׳זמן מרפא את הכאב׳ הוא שקר אחד גדול. זמן לא מרפא את הכאב, הזמן רק מגדיל אותו.

ואל תחשבו שהוא לא ניסה, במשך יותר משלוש שנים הוא האמין שכשהזמן יגיע, יכאב לו פחות. וכמו שאפשר לראות הנה הוא, שבע שנים לאחר מכן, עם אותו כאב בדיוק כמו שהיה אז.

הוא כמעט וסיים לארגן את ביתו לכבוד האזכרה, מחכה לקייטרינג שיגיע. האזכרה אמורה להתחיל בשעה 18:00 עוד חצי שעה בדיוק, והוא ביקש מכולם במפורש לא להקדים.

לכן כששמע דפיקה בדלת הראשית החל להתעצבן, וניגש אליה כבר מוכן להוציא את עצביו וכעסיו על אותו האדם. אך כשראה מי עמד בפיתחה כל עצביו נעלמו, מחבק את כחול העיניים בחוזקה.

״מה אתה עושה פה?״ שאל הארי בהפתעה ״ידעתי שלא יהיה לך
קל היום... אז רציתי לעזור לך״ ענה לואי, מסמיק כשהארי נישק את שפתיו ״כבר סיימתי עם הכל מאתמול האמת, אבל זה אומר הרבה בשבילי שבאת. תודה בייבי״

הברונטי הנהן, מחבק את מותנו של הגבוה ״איפה שאר הבנים?״ הוא תהה כלא מבין ״ביקשתי מהם לא לבוא. ככה זה בכל שנה״ כחול העיניים הרים את ראשו אל הארי ״הו. אז אם אתה לא רוצה שאהיה פה זה בסדר, א-אני אל-״ התחיל לואי, מתקדם אל היציאה, לא רוצה להפריע למצב כשירוק העיניים תפס בידו, מושך את לואי חזרה אליו.

״אתה, בייבי, לא מפריע לשום דבר. אתה רק משפר הכל״ הארי הרגיע, הברונטי מסמיק (הוא שוב מצא את עצמו תוהה לעצמו אם אי פעם יפסיק להסמיק ליד הארי, או שדבר זה ישאר בגדר חלום)

שני הבנים התקדמו להתיישב בספה כשהארי משך את כחול העיניים לשבת עליו כשגבו נשען על חזו של המתולתל, מלטף את יריכו. ״אני נשבע לך, אני יכול לשבת איתך ככה כל היום, וכל הדאגות שלי יעלמו״

☺︎︎

טקס האזכרה עבר טוב מהמצופה, ואת הקרדיט הארי יכול לתת לברונטי הקטן והמתוק שעזר ועוזר לו כל כך.

כרגע שני הבנים בדרך לבית של חברם ליאם -תמיד אחרי האזכרה של אימו חבריו של הארי רצו להעסיק אותו כמה שיותר, אחרת ידעו שישקע בדיכאון למשך חודש, לפחות)

״לו-״ הארי התחיל, מניח את ידו על יריכו של הקטן כשהוא מהמם בתגובה ״אני לא יודע איך להתחיל.. פשוט- אני לא טוב בזה״ לואי קימט את גבותיו בבילבול ״ל-לא טוב במה?הכל בסדר?״

״אתה כל כך מקסים.. אני פשוט אגיד את זה״ המשיך המתולתל בחיוך לחוץ, הברונטי מחייך אליו בחזרה במטרה להרגיעו ״אז, מהרגע שנכנסת לחיי הם השתנו מקצה לקצה, ולטובה כמובן. אף פעם לא הרגשתי למישהו כל כך אכפת ממני כמו שלך אכפת. ומה שאני מנסה להגיד זה-״

Teach me-l.s✔️Where stories live. Discover now