לואי התעורר הבוקר עם מטרה בראשו,
הוא עומד ללכת ולדבר עם מאק היום.
כבר זמן מה שהנער רצה לעשות את זה, ולמה לא בעצם? מה הדבר הכי גרוע שעלול לקרות? הרי מאק לא יוצא עם אף אחת, או אחד. והדברים שלואי והארי עשו... מסיבה מסויימת נתנו לו ביטחון כלשהו.
עכשיו הוא מנוסה, יחסית. והוא בטוח שכשמאק יראה איך השתנה לאחרונה, הוא לפחות ידבר איתו, או ייתיחס אליו.
עם חיוך על פניו, כחול העיניים התקדם בבית הספר, מסדר את הג׳ינס הצמוד ששמר במיוחד לאירועים חשובים לו, כמו זה.
״היי לואה״ חייך אליו נייל, לואי מתקדם אליו עם מבטו המרוגש ״היי נייל!״ הבלונדיני כיווץ את פניו בבילבול ״ועל מה אתה כל כך שמח היום?״ תהה בקול.
״טוב.. אני מתכוון לדבר עם מאק, סוף סוף.״ אמר הנמוך בהתרגשות, מוחא כף ״אתה עדיין בזה? מאק לא ירצה אותך, לואי. וחוץ מזה, יש לך את הארי״
בעקבות הדברים האלו שנייל אמר, לואי התנתק מהעולם, נכנס למעין חלל קטן של עצמו, מדמיין אותו ואת הארי בתור קצת יותר מחברים.
״לואי? אתה איתי?״ כחול העיניים ניער את ראשו, חוזר למציאות שהרגישה לפתע לא כזו נפלאה ומהנהן אל חברו האירי,
מה עובר עליו לאחרונה?
״מה שאמרתי לואי, היה שיש לך את הארי לעזור לך בינתיים, מאז שהתחלתם את מה שזה לא יהיה שאני לא מעוניין לדעת שאתם עושים, השתנת. לטובה כמובן. לא שהכרתי אותך מלפני, אבל עדיין״ נייל חייך באדיבות.
״נכון.. אבל אני לא רוצה מישהו שרק, אתה יודע, יעשה איתי...״ לואי נעצר לשנייה כשראה את ההבעה המבולבלת על פניו של חברו, עושה תנועות מוזרות עם ידיו, רואה את נייל מחייך ״הבנת?״
הברונטי שאל, האחד האירי מיד מהנהן בתגובה ומניח את ידו על כתפו של לואי, ״תעשה מה שתרצה, אני את עצתי נתתי. אבל אם אתה כן מחליט ללכת על זה, בבקשה תיזהר, מאק טיפוס מסוכן״
״למה כולם אומרים לי את זה? אני ילד גדול, אני אלמד להסתדר״ הנמוך גילגל את עיניו והלך לכיוון הכיתה, מעוצבן שחשבו עליו פחות ממה שהוא מסוגל.
וממש שם, כמו סימן משמיים -כך חשב לואי- ישב לו מאק על אחד השולחנות, עסוק במכשירו הנייד. ״ה-היי מאק״ הוא חייך, מתקדם על הנער היפה ממולו.
״ומי אתה?״
זה היה אמור לפגוע בלואי, הוא היה אמור לרצות לברוח ולהתחבא, דמעות כבר היו צריכות להיבנות בעיניו, אבל הפעם, זה לא קרה. הוא יתמודד עם זה כמו גבר ויראה למאק שהוא מתאים בשבילו.
״לואי טומלינסון, אני-״
״הו, אתה זה שהיה בחדר באותו יום עם הארי נכון?״ מאק חייך כשלואי הנהן מבולבל ״הארי דיבר עלייך די הרבה..״ חייך האחד בעל השיער השחור, מניח את ידו על לחיו של לואי ומזיז את אגודלו בעדינות.
כחול העיניים הסמיק על המגע הלא צפוי, מניח את ידו על ידו של האחר כמו ונעול ברגע. ״ר-רגע, הארי דיבר עליי? לא ידעתי שאתם חברים״ הוא שאל, יוצא מההלם ומפסיק את הרגע.
״אנחנו לא״ מאק חייך, מושך את פניו של לואי יותר קרוב, ״ואחרי מה שאעשה עכשיו, גם לא ניהיה״ הוא לחש, שפתיו פוגשות באחרות של לואי.
זה היה הרגע שלואי חיכה לו כל כך הרבה, אך מסיבה מסויימת, הברונטי העדיף שנער עם עיניים ירוקות ושיער מתולתל וארוך ינשק אותו במקום. אבל את זה ישמור לעצמו.
אותו הנער במקביל, היה עסוק בלחפש את לואי כשזר פרחים צהובים בידו. הוא ידע שלואי אהב אותם, וחשב שהמעשה יגרום לקטן לחייך, הרי זו הייתה מטרתו עכשיו.
הוא לא ידע למה, ואם ישאלו אותו הוא יכחיש בוודאות, אך משהו בלואי מיכר אותו, הארי רצה להיות איתו כמה שיכל.
זה לחלוטין שיגע אותו,
הוא לא הבין מה לא בסדר איתו לאחרונה.
ירוק העיניים שאל כמה תלמידים, מורים, אפילו את ליאם ונייל, אך אף אחד מהם לא ידע, אז הארי פשוט המשיך בחיפוש אחר הנער של- הנער, לבדו.
לאחר 5 דקות, כשסוף סוף מצא אותו בכיתתו, הוא הפיל את זר הפרחים וטרק את הדלת בחוזקה, גורם ללואי להסתכל עליה ולחמוק מזרועותיו של מאק, סקרן מי ראה אותם.
״א-אני א-אלך ע-עכשיו.... ביי״ הוא גימגמם החוצה, מרים את זר הפרחים ומריח אותם, חיוך עולה על פניו בעקבות זאת כשהוא יוצא מהכיתה, רואה את הארי עומד מחוצה לה ונושך את ציפורניו בעצבים, הולך מצד לצד.
״ה-ארי.. זה היית אתה בכיתה?״
״אני? מה פתאום, אני סתם עומד כאן ונושך את הציפורניים שלי״ הוא אמר בפרצוף כועס.
מה?
״מ-מה יש לך? למה אתה כל כך עצבני?״ לואי אמר את מחשבותיו, תוהה בקול.
״מה יש לי? בוא נגיד שלראות מישהו ממזמז אותך זה לא הדבר הראשון שרציתי לראות כשאני עם פרחים ביד״ המתולתל התעצבן, לא שם לב למילים שיוצאות מפיו.
״הפרחים ממך?״ לואי חייך לפתע ״איך ידעת?״
״זה לא חשוב עכשיו. מה שחשוב, זה שחבר שלך מחכה לך שם בפנים, לא?״
״ה-הוא לא חבר שלי, אני לא בטוח אם אני רוצה שיהיה חבר-״ לואי התחיל, נקטע על ידי הארי העצבני ״החרא הזה לא מעניין אותי״ הוא אמר בגילגול עיניים.
״עשיתי לך משהו שאתה מתנהג אליי ככה הארי? בבקשה תגיד לי״
״לא עשית לי כלום לואי. אתה והעיניים הכחולות יותר מהים שלך, והאף הכפתורי הזה, והשפתיים המזויינות האלה שלך יכולים ללכת לעזאזל מצידי״
הברונטי לא ישקר, זה פגע בו.
דמעות התחילו להיבנות בעיניו הכחלחלות כשהוא רק רוצה להסתגר בשירותים ולבכות לבד, למה הארי התנהג אליו ככה? מה הוא עשה?
כשלואי הנהן והתרחק מהמקום עם דמעות בעיניו, והארי הרגיש אשמה ממלאת את ליבו הוא הבין שהוא אולי, קצת, טיפה, בסיכוי קטנטן,
מתחיל ליפול בשביל הילד הזה?
שלום!
פרק דכאוני, נו טוב, נתמודד💪🏻
יש לי טיול אוהלים שבוע הבא ואין לי חשק, עדיין חושבת איך לחמוק מזה.
מה דעותיכים על הפאנפיק עד כה?
YOU ARE READING
Teach me-l.s✔️
Fiksi Penggemar״תן לי להבין, אתה רוצה שאלמד אותך דברים מיניים?״ כחול העיניים מיד הסמיק, מוריד את ראשו ומהנהן. ״אז, תתכונן לואי. כי איתי אתה הולך להרגיש כל כך טוב״ לחש הארי לאוזנו, מתרחק מהמקום. ☺︎︎ ללואי יש רגשות...
