מאחורי המסך-(stray kids ( minsung

-6-

נ.מ לינאו
כשהתעוררתי לא הבנתי מה קרה, איפה אני נמצא ומה קרה לי איך הגעתי לפה ו..רגע האן!! מה איתו? הוא לא הספיק לספר לי מה קרה שם, איזה גוף מטומטם דווקא עכשיו החלטת להתעלף? האחות נכנסה לסדר משהו במכשירים שלי וכשהבחינה שהתעוררתי אמרה "אוו אתה ער! זה טוב, שתי החברים שלך בחוץ בטח ישמחו לשמוע, הם נראים לחוצים יותר מידי במיוחד ההוא שנראה זקן" גיחכתי לעצמי בשקט ואמרתי 'מזל שכריס לא שומע את זה עכשיו, אחרת היא הייתה קבורה מתחת לבלטה'
היא יצאה וכעבור כמה דקות נכנס האן כמעט בריצה ומאחוריו צאן, כשהאן ראה שאני ער
הוא חיבק אותי חזק ודמעות צצו פה ושם,
"רציני?" שאלתי "כן היונג, רציני! אתה התעלפת לי בידיים, זה לא צחוק" חייכתי,
'הוא דואג לי' "כמה זמן אני ככה?" שאלתי בחשש, מסתכל על צאן שמאחורי האן ומבין שזה בדיוק מה שחשבתי, 'החרא הקטן' צאן אמר בלי קול, אם האן רק היה יודע הכל היה נגמר, אבל לא יקרה, הוא לא יידע!
"למה התעלפת ככה? שתית? אכלת? או ששוב נכנסת למצב אני בדיכאון והחלטת לא לאכול שבוע? אבל תאמת שהיית נראה בסדר לפני זה, אז היונג, מה זה היה?" האן דיבר מהר והסתכל על הידיים שלי מחבק אותם מרוב לחץ ולא הבחין במבטים והדיבור ללא קול בייני לבין צאן.
'מה עושים?' שאלתי 'סותמים? לא ממש אופציה' צאן צודק חשבתי, האן לא תמים בכלל, במיוחד אחרי מה שעבר 'אמת?' שאל צאן 'never' הגבתי ובדיוק אז האן גמר את הנאום שלו בשאלה הכי קשה ששמעתי בחיי, "אז היונג, מה זה היה?" זו הפעם היחידה בחיי שרציתי שהאן ימשיך עם החפירות שלו, שייתן לי עוד זמן לחשוב על תירוץ, התבדחתי עם עצמי, וקולט את המבטים של צאן והאן תקועים בי לא מבינים למה אני מחייך לעצמי.
"לא יודע, הכל היה רגיל, אולי התאמנתי מידי הרבה?" ניסיתי להסיח את דעתו של האן, אבל ראיתי משהו מוזר בפנים שלו.
                   ***************
החברים הגיעו בלילה וחפרו את השכל על זה ש jyp שוב הגיע והיונגין לחש לי באוזן שיש לו משהו לומר לי, כמה דקות אחרי גם צאן אמר משהו בסגנון אבל שתיהם אמרו נדבר כשתחזור הביתה, ועכשיו בבוקר בזמן שאני מחכה שצאן יבוא לאסוף אותי למעונות, חטפתי תנומה קלה עד שהרגשתי יד קטנה מלטפת את פני.
                   *************
נ.מ האן
"נו היונג בבקשההה, תיתן לי לבוא איתך, אני ממש חייב ליהות שם, בבקשה" התחננתי לצאן, כמעט בכיתי, אני מפחד.
לא רוצה שהבחור הזה מהשירותים יפגע בלינאו, לא יודע למה הוא פגע בו ככה או מה לינאו עשה אבל אני ממש לא מוכן שהוא יפגע וחייב ליהות שם.
"טוב, יסנאי חפרן" אמר צאן בגלגול עיינים.
יופי, מקווה שהוא עדיין בסדר ושהבחור לא נגע בו שוב, למה אם משהו יקרה לאחד מהממברים שלי אני ינקום בו, עד שהוא לא יפסיק להתחנן לרחמים ובסוף יקבור אותו חי.
מיד כשהוא הסכים רצתי לחדר כמו ילד קטן, כל עוד שצאן הסתכל עלי קפצתי כמו ילד קטן, אבל ברגע שנכנסתי לחדר, מיד החלפתי לחולצת המבצעים השחורה שלי, מיכנסי הג'ינס השחורים והכובע השחור גם הוא, הנרתיק הסתתר מתחת לחולצה, שנים שאני רגיל להסתיר אותו אין סיכוי שעכשיו הם יעלו עליו.
יצאנו לדרך, הייתי מתוח מתמיד אבל לא נתתי לצאן לראות את זה קפצתי וחפרתי כרגיל, כשהגענו הבדיקה הביטחונית עברה חלק, טוב זה עשוי מחומר מיוחד (גם אתם כבר יכולים לנחש מה יש בנרתיק?😉) כשהגענו לחדר שלו, צאן אמר שילך לסדר את טפסי השיחרור בקבלה, נכנסתי והוא היה עדיין ישן, ואוו כל כך רואים שהוא חלק מסטריי קידס, היופי המושלם הזה ששיך רק
להם.
                   *************
נ.מ כללית
גיסאנג התקרב מהופנט, הושיט את היד , נוגע ביופי הזה, הרבה פעמים הוא יצא לו לגעת בזה אבל לא ככה לא בצורה כזו ובטח שלא מזווית כזו, איך שהשמש על הפנים שלו.
הדלת נפתחה בעדינות, הסתובבתי במהירות יד על הנרתיק של האקדח, זה לא היה צאן!

במתח מי זה, נכון? תאמת שגם אני.
לא נורא תחכו עוד קצת, סליחה שאני מעלה בקצב כזה איטי פשוט סוף שנה קצת עמוס,
מה לעשות? תודה שאתם קוראים את הספר ואני ישמח לתגובות ותמיד מוזמנים להצביע
😎😍😋
וסורי שזה קצר יחסית, כנראה שבחופש יהי לי יותר זמן😍