מאחורי המסך-(stray kids ( minsung

-7-

הדלת נפתחה באיטיות, האן מיד שם יד על הנרתיק, זה לא היה צאן!
האן הסתובב במהירות והוציא את האקדח לפני שהזר הספיק להתקרב צעד אחד נוסף.
"מה אתה עושה פה? לא סיכמנו משהו?" שאל האן "נראה לך שהוא היה מסתכן ומגיע עד פה בשביל האפס הזה?" האן שמע קול שממש לא שייך למי שהוא חשב שזה "אז מי אתה?" "שליח" פחדן, חשב לעצמו האן "מה הוא רוצה עכשיו? למה אתה פה?" השליח חייך "גישה טובה, אהבתי, הוא אמר לי להגיש לך רק 3 מילים,'עוד פעם אחת' " האן העביר את מבטו לקיר "חי בסרט, תמסור לו שזה לא מנומס מצידו ואם הוא רוצה משהו אז שיבוא בעצמו, מה שביננו נשאר ביננו ולא שייך לשליחים" אמר האן בחיוך מרושע.
השליח התקדם לכיוון המיטה של לינאו כשהאקדח של האן מכוון לראשו, לאט הוציא השליח מזרק עם נוזל לבן בפנים והתקדם לכיוון האינפוזיה של לינאו ואמר "אין לך ככ ברירה, או שתסכים למה שהוא אמר או שזה נכנס לגוף של החבר שלך והפעם הוא לא יתעורר אחרי יום" האן גיחך בקול "תגיד לו שאם הוא רוצה או פעם אחת הוא צריך להבטיח לי שהוא מתרחק מסטריי קידס לתמיד ובטח להתרחק מלינאו" השליח הלך אחורה מספר צעדים מלמל משהו לאוזנייה שבאוזנו ואמר "יש לך את המילה שלו, הוא יצור איתך קשר בקרוב" ויצא במהירות מהחדר ובדיוק כמה שניות אחרי זה נכנס צאן, האן שלא ממש שם לב שצאן נכנס מלמל לעצמו בשקט 'חרא קטן שכמהו, אני בהלם שאחרי מה שהוא עשה יש לו עוד דרישות' צאן לא ממש הצליח לשמוע כל מה שהאן אמר.
נ.מ האן
בעודי מקלל בשקט את החרא הקטן לא שמתי לב שצאן עומד מאחורי עד שהרגשתי
את ידו מונחת על כתפי "הכל בסדר?" שאל צאן ושם לב איך בשניה פניו של האן הפכו מרציניות להכי חמודות וחיוך ענק על פניו.
"היונג, סידרת את הטפסים אפשר להעיר את לינאושי סוף סוף?" שאל האן עם עייני הסנאי החמודות שלו שאי אפשר להגיד להם לא.
נ.מ לינאו
סוף סוף יצא האיש הזה, מי זה היה,מה הוא רוצה מהאן שיעשה עוד פעם אחת?, הסתכלתי על האן בלי שהוא שם לב וראיתי את הפנים שלי כמו שאף פעם לא ראיתי, רציניות,חושבות,דואגות.
'ואווו, זה נראה עליו טוב פנים רציניות'
חשבתי ומיד התאפסתי והזכרתי לעצמי שאין סיכוי, הדלת נפתחה מיד סגרתי עיינים,
זה היה צאן שנכנס ושוחח קצת על האן עד שהרגשתי יד קטנה מונחת על פניי מלטפת,
לאחר מכן היד טפחה על הכתף שלי בעדינות והאן אמר "לינאו! היונג! תתעורר, הולכים הביתה" פתחתי לאט ובזהירות את העיינים עושה כאילו הרגע התעוררתי, חייכתי חיוך להאן "הולכים אמרתי והסתכלתי על צאן במבט של בוא נעוף מפה הרגע.
                      **********
כשהממברים שמעו בבוקר שלינאו חוזר היום מביהח הם החליטו להכין ארוחה טובה ולסדר את הבית ולקשט אותו עם קצת בלונים וקישוטים היונגין ואיאן היו עסוקים בלהכין קישוטים ושלטים לפני שמינהו יחזור עם האן וצאן בזמן שפליקס, סונגמין וצאנגבין במטבח מבשלים, לאחר זמן שגמרו לצלחת את כל האוכל בצלחות יפות עמדו שלושתם ליד השיש "יאאא" אמר צאנגבין "אתם בוהים!" פליקס וסונגמין הסתכלו על צאנגבין בבלבול לא מבינים מה הוא רוצה מהם "תפסיקו להסתכל עליהם כאילו הם אלוקים" סונגמין שהיה נבוך הלך לשתות מים ופליקס המשיך לבהות בלי לשים לב לצאנגבין שנמאס לו כבר מהמבטים האלה "יאאא, היונגין, למה שלא תסגור לפליקס את הפה שלא תיתקע
לו הלסת מרוב שהוא בוהה בך כאילו הוא בחיים לא ראה אותך" פליקס והיונגין הסתכלו המומים על צאנגבין "מ ה לעזעזעל?" אמרו שתייהם באותו זמן והסמיקו.
"צאן אמר שהם פה תוך חמש דקות" איאן
והיונגין מיהרו לתלות את השלטים ולהצטרף לחבר'ה שכבר יושבים על הספה מחכים לשלושה שיבואו

סליחה שלא העליתי הרבה זמן ושהפרק קצר כל כך, אני עמוסה בעבודה🙄 עכשיו ומקווה למצוא זמן לכתוב פרק ארוך יותר ולהעלות אותו כמה שיותר מהר.
תודה שאתם אשכרא קוראים את זה😘