מאחורי המסך-(stray kids ( minsung

-8-

נ.מ לינאו
החזרה למעונות הייתה ממש סבבה, הבראוניז של פליקס, עוף מטוגן ועוגת גבינה שאני ביקשתי מצאן שיקנה בשביל האן, מגיע לו, שמעתי מהממברים שהוא נכנס לדיכאון כשלא הייתי ותאמת שהרגשתי ממש רע על זה שאני לא מספר את האמת להאן.
כשנכנסתי לחדר שלי הבנתי שהמעונות זה הבית שלי כי באותו רגע הרגשתי ממש את המשפט "אין כמו בבית", התפרסתי על המיטה נאנח עדיין לא מעקל את מה שקרה בביה"ח, רגע! פתאום קלטתי! להאן יש אקדח! מה עוד אני לא יודע עליו? למה שיהיה לו אקדח? אבל אני מכיר אותו הוא לא רוצח או משהו, אז מה זה היה שם?
בעודי שקוע במחשבות דלת החדר שלי ושל סונגמין נפתחה והאן היה בפתח.
                       ***********
נ.מ האן
המסיבה שעשינו ללינאו נגמרה והוא הלך לחדר לנוח כמו רוב החברים, הלכתי גם אני לחדר שלי ושל איאן וראיתי את סונגמין יושב וחופר את החיים לאיאן על טכניקה ממש מגניבה שלימד אותו המורה שלו לפיתוח קול.
מתתי משעמום יצאתי מהחדר והלכתי לחדר של לינאו כשנכנסתי ראיתי שהוא נבהל, טוב באמת נכנסתי לא בעדינות "הי" אמרתי
"מרגיש יותר טוב?" הוא הנהן התקרבתי ונשכבתי על המיטה לידו "היונג, אפשר לשאול אותך שאלה?" הוא הסתכל עלי ראיתי בזה כאילו הוא מאשר אז המשכתי "איך זה קרה? אני לא מאמין לך שזה כי לא שתית או אכלת או התאמנתי יותר מידי, אני הייתי איתך באותו יום וזה היה יום רגיל ואתה אכלת בדיוק כמוני" לינאו לא ענה, לא היה לו מה לענות.
"נו היונג" נידנד האן, עד שנפתחה הדלת וצאן בכניסה "לינאו בוא רגע, אני צריך לדבר איתך, זה בסדר האן נכון?" האן התאכזב אבל הנהן והלך.
נ.מ האן
אייש, חבל אני מרגיש שיש שם משהו אני מרגיש שהוא לא מספר לי הכל, חבל שצאן נכנס הייתי יכול לגלות מה קרה לו באמת ולטפל בזה, חבל שהוא לא יודע מי אני באמת, חבל שהוא לא יודע שאנשים מתחננים אליו שיעשה להם כאלה טובות ויציל אותם מסיבוכים כאלה, אבל  מה לעשות החבר'ה מתחננים אליו שלא יגלה על זה לאף אחד, גם לא לקראש, הם יודעים שזה קשה לו לכן משתדלים כמה שפחות לסבך אותו אבל הם לא יודעים עד כמה הוא כבר הסתבך בשבילו.
"ביפ" צלצול של הודעה נכנסת.
"הבטחת. מילה זו מילה"
האן הביט בהודעה שהייתה ממספר חסוי והבין לבד "מתי ואיפה?" שאל בתגובה
הוא לא הספיק להרים את הראוש מהטלפון וכבר "ביפ" אייש, הוא מהיר "מחר ב 6:00 בבוקר, אל תאחר" האן חייך לטלפון חיוך יבש ונכנס לחדר שלו.
כשנכנסתי ראיתי שסונגמין עדיין חופר לאיאן, מה שבכלל לא מתאים לסונגמין ואת איאן מכריח את עצמו להקשיב וליהות מנומס ולא להירדם.
שיהו בריאים.
יצאתי מהחדר הולך לפליקס והיונגין, נכנסתי והדבר הראשון ששמתי לב אליו זה פליקס יושב וקורא מנגה, קפצתי עליו בחיבוק והוא לא ממש הגיב אבל אמר "האנשי, בוא נראה סדרה, משעמם לי" הסתכלתי עליו, ראיתי משהו כבוי שם בעיינים שלו, כאילו שאבו ממנו את כל האנדנלין שתמיד היה לו, אבל לא אמרתי כלום על זה רק הנהנתי ויצאנו לסלון לטלוויזיה לבחור סדרה טובה, פליקס בחר אנימה שכבר רצינו לראות מזמן והתחלנו.
אחרי כמה דקות ראיתי את צאן ולינאו יוצאים מהדירה, מתוחים.
חיכיתי כמה דקות "אוי יונגבוקיי סורי" הוא לא הבין על מה "יש לי תור לרופא עכשיו ואני לא יוכל לצפות איתך, מצטער" הוא הביט בי מאוכזב טיפה  אבל הנהן "זה בסדר האנשי, אני מצפה איתו באנימה" שמעתי את היונגין אומר, הסתכלתי עליו במבט אסיר תודה וראיתי משהו לא ברור בעיניים של פליקס אבל רק נתתי לו חיבוק ויצאתי מבטיח לברר את זה אחרי זה.
עכשיו יש לי מה לעשות.
ואני לא מתכוון לוותר.
                     ***********
נ.מ לינאו
צאן נכנס ולגמרי בזמן הוא הציל אותי אם הוא לא היה מגיע עוד כמה דקות עם הנידנודים החמודים האלה והוא היה יודע הכל, האן יצא.
"לינאו, יש חדש אצלך?" הינהנתי " אתה תיהיה בשוק ממה שאני יספר לך" אמרנו ביחד, גיחכתי "מי מתחיל?" שאלתי "אתה" הוא אמר, כמה צפוי חשבתי לעצמי וסיפרתי לו על מה שקרה עם האן בביה"ח.
הוא היה בשוק ואמר "אוקי עכשיו תורי" הנהנתי והוא המשיך "הוא הצליח להציל חלק מהסרטונים מהטלפון שזרקתי למים" הוא מהההההה??
אין סיכוי, זה לא קורה!
מה סטאי יגידו, מה ההורים יגידו והכי חשוב
מה האן יגיד?
"לינאו, הוא אמר שאם אנחנו רוצים את הטלפון אליינו עם כל החומר, הוא שלח מיקום שניהיה שם עוד שעה וחצי" הוא משוגע? הוא באמת חושב שנלך להיפגש איתו ? בשביל מה? שיצלם עוד סירטון?
"לינאו אין לנו אופציה ליבחור, אם לא נבוא הוא יתחיל לפרסם אותם עוד היום" שיטטטט
נכון "טוב זזנו" אמרתי לוקח קפוצון שחור.
יצאנו.

הי וסליחה על האיחור הענק.
מה אני יעשה שלא תמיד הכל קל בחיים החרא האלה.
אבל הי תתעודדו בסוף כולם מתים.
סתם 😁
תהנו ותודה למי שקורא
Love u