מאחורי המסך-(stray kids ( minsung

-3-

לינאו הרגיש במתח והכאב שאחזו בהאן
אבל לא ידע כיצד לגשת אליו, אבל כשהאן נתקע בשייש זה היה יותר מידי, פחד החל
לעלות בראשו שאולי האן בלי להבחין עלול עוד לפגוע בעצמו יותר, מיד תפס ערכת עזרה ראשונה וניגש אליו, בשקט ובעדינות ניקה וחיטא את המכה שהפכה לאדומה מתאפק
שלא לחקור את גופו היפהיפה של חברו.
יבבה חלושה נשמעה והוא שם לב שגופו של האן החל לרעוד במקצת וכשהרים את עייניו האן כבר לא יכל לשלוט בעצמו ופרץ בבכי.
לינאו התרומם מיד אוסף אליו את חברו ומזכיר לעצמו לא לחשוב יותר מידי על הקרבה שבינהם והמתח שלו גבר כשהרגיש את אפו של האן מתחכח בצווארו, מחזיק אנחת עונג שאיימה לצאת מפיו, מנסה
לנשום עמוק והבחין איך לאט האן נרגע,
הרחיק אותו טיפה מגופו לא מנתק עדיין את אחיזתו במותנייו של האן מביט עמוק בעיניו
"אתה מרגיש טוב?" שאל, האן רק הנהן
נראה לא מפוקס בשיט, לינאו שם לב
שהאן מחזיק את ראשו ובלי לחשוב יותר
מידי תפס בראשו של האן ולאט קירב את
המצח של האני לשפתייו לבדוק את חום גופו.
לינאו התמהמה טיפה על מצחו של האן
חולם בהקיץ שם לב לליבו שהחל לפעום במהירות משגעת "אהמ.. היונג?" קולו של האן באחת גרם לו לחזור למציאות ולהתנתק ממצחו של הצעיר אך לא להתנתק לגמרי מהאחיזה שלו במותנייו "מי כמוני יודע כמה זה כיף לעבוד על אנשים" אמר האן הביט בו לוקח לו כמה שניות לעקל וחיוך קטן צץ על שפתיו, תמיד אהב את הדרך של לינאו
לתקשר לדבר ולהביע את עצמו וזה שהאן זרם עם לינאו גרם ללינאו להרגיש יותר
בנוח ליד הצעיר.
לינאו חשב לשניה ולאחר מכן פשוט הרים
את האן כמו שמרימים כלה והוביל אותו
לחדרם של האן ואיאן שלא היה בדירה
באותו זמן, מניח אותו בעדינות במיטה
ורק אז קולט את העיינים היפות והגדולות
של האן מביטות בו במבט שואל "מה אתה מסתכל עלי ככה? אני זה שצריך להסתכל עליך עם הסימן שאלה הענק על הפרצוף"
אמר לינאו, האן הסתכל בעייני ההיונג שלו,
ממש רוצה לגלות ולשתף אבל זה לא הסוד
שלו אחרת היה מספר לו מזמן אבל זה הסוד של היונגין לא שלו "היונג, אני מצטער אני ממש רוצה לשתף אבל לא יכול זה לא שלי בשביל לשתף" אמר ודמעות החלו לזלוג מעייניו שוב כשנזכר בשיחה שלו עם היונגין.
זה היה מתסכל מאוד לראות את האן ככה
לא עניין אותו הסוד עניין אותו האן רוצה
רק לגרום לו לחייך את החיוך המתוק שלו
שמזכיר לו סנאי קטן כל פעם מחדש כשהוא רואה את החיוך היפה שלו מתפדח מידי
מהעובדה שחשב על כינוי לצעיר פחד לשתף את חבריו בכינוי שאהב בשביל הצעיר לכן העדיף לשמור את זה לעצמו, אבל כרגע
הוא ראה סנאי קטן ועצוב, כל השמחה והשובבות שהיו שם תמיד נעלמו,
וכשהבחין בדמעות שיורדות מעייניו שוב,
אסף אותו לחיבוק חם קרוב ועוטף מלטף
את השיער הרך וכשהגיע לצווארו ליטף
גם אותו אך שם לב שהאן הגיב ברעד קל וחיוך "היונג, זה מדגדג" לחש קולו הצרוד
מבכי.
מדגדג!!!
ואוו, הוא הודה על הרעיון לסנאי הקטן בליבו
והחל לדגדג אותו מהצוואר עובר לגב שמח
לראות חיוך גדול ממלא את פניו של האן
ואפילו צחוק "היונג..זה..זה..מדג...מדגדג"
לינאו גיחך בליבו "די! באמת?! זה מדגדג?"
שאל בטון קר בלי להפסיק את הדיגדוגים
והצחוק של האן רק התחזק, הוא ניסה לעצור את ההיונג דוחף ומכה אותו בחזהו עם ידיו
הקטנות לא מצליח ככ בגלל הדיגדוגים הבלתי פוסקים של לינאו, לאט התפתח
קרב הדיגדוגים קטן שנפסק כששמעו קול
מהסלון "מישהוא פה?לינאו?" שאל קולו הנמוך והמדהים של פליקס "הלו? מישהוא" נשמעה השאלה שוב אך שהפעם זה היה
הקול של באנג צאן, לינאו סימן להאן שבא לקום לכיוון הסלון ליהות בשקט ולא לזוז
"אנחנו לא גמרנו לדבר" לחש
"אבל הם פה" האן ניסה להתחמק, לא
ממש יודע מה יאומר ללינאו "נצא לטיול קטן?" שאל בלחש הבוגר.
האן הבין שכדאי לו לשתף מישהוא אבל
בלי לומר שמות, אחרי הכל מה הרומן
שהיה לו עם היונגין נשמר בסוד ואף אחד
בעולם לא ידע על זה חוץ משתייהם
"יאאא" לחש לינאו, והאן בתגובה רק הנהן.
הם התרוממו, האן בדממה פתח את הדלת
ולא יכל שלא לפול מבהלה כשגילה ככ
צמוד לדלת את הפרצוף של פליקס.
"מה לעזעזעל?" שאל לינאו כשהבין בסיבה
למה האן נפל על הריצפה, לינאו הרים אותו
ותקע פרצוף שואל בפליקס מחכה לתשובה.
פליקס שהאזין מאחורי הדלת ידע שהם שם הוא שמע לחישות אבל לא ממש הצליח לשמוע מה הם אומרים, הוא היחידי ששם
לב כנראה מכל הממברים למתח
והביישנות שתמיד אחזה בשתייהם
כשדיברו, מה שגרם לו עוד יותר להסתקרן
ולנסות לשמוע מה הולך שם, אבל הוא
לא ציפה שהאן פתאום יפתח את הדלת
ולא יכל שלא להתפוצץ מצחוק כשהאן
נפל על הרצפה כמו ילד קטן ומבוהל
"מה לעזעזעל?" שמע את לינאו שואל
"אני זה שאמור לשאול אותך, למה לא
עניתם כששאלנו בקול אם מישהו פה?"
ענה לו פליקס שם לב שלינאו עדיין מחזיק
את היד של האן מהרגע שהרים אותו מהרצפה.
כשלינאו הרים את האן הוא לא שם לב
שהוא לא שיחרר את אחיזתו בידו של
הסנאי הקטן, וכששמע את פליקס אומר
"ווואווו, הידיים שם, ממש התקדמות"
הוא הסמיק ושחרר את ידו במהירות לא מסתכל על האן המובך "טוב, אנחנו
יוצאים תהנו לכם אתה וצאן מהבית הריק"
אמר לינאו יוצא מהחדר כשהאן הולך
אחריו בשקט.

צאן היה במטבח מכין לו ולפליקס ראמיון
בזמן פליקס הלך לבדוק בחדרים אם מישהו
נמצא, 'הוא מתעכב שם הרבה מידי זמן'
חשב צאן ובדיוק ראה את לינאו והאן יוצאים
"הי היונג" אמר האן ולינאו בכלל לא הסתכל
עליו רק יצא ואחריו האן.
פליקס הגיע כעבור כמה שניות למטבח,
וצאן הניח את הצלחות ראמיון והם התחילו
לאכול, היה שקט עד שצאן אמר "אז על
מה רצית לדבר פליקס?" והביט בו.
פליקס לא ידע איך לומר להיונג שלו על
מה שהוא מרגיש בזמן האחרון והוא אפילו
לא יודע מה זה "היונג, אני באמת לא יודע
מה נסגר איתי לאחרונה אבל אולי שמת
לב שהיונגין ואני קצת התרחקנו, זה יותר
אשמתי מאשמתו, אני בהתחלה התחלתי
לשים לב לכל תנועה קטנה שלו, ואז
התחילו לרוץ אצלי הראוש מחשבות מוזרות
שאני בכלל בהלם שבן אדם יכול לחשוב
על חבר שלו" צאן הסתכל עליו מבין בדיוק
מה נסגר עם פליקס, זה היה יותר מידי
ברור, הצורה שפליקס דיבר עליו, ההתרגשות
בקולו מסגירה אותו.
"איזה מחשבות פליקסישי?" שאל צאן,
פליקס הסתכל עליו במבט חושש
"אל תשפוט אותי היונג, טוב?" צאן הנהן
"טוב אהמ.. נגיד לדוגמא כשהוא מזיע
אני חושב מעניין מה הטעם של הזעה שלו,
אם היא טעימה כמו שהיא יפה" אמר
והסתכל על הצלחת לא מסוגל להרים את
הראוש ולראות את הפרצוף של צאן.
צאן הבין לבד כבר מה הולך פה מופתע שפליקס עדיין לא הבין, אין לו בעיה שיהנו
להם אבל רק שלא יפגע בתפקוד של
הלהקה, שיהו זוג אבל בלי שהחברים ידעו
ובלי שstay ידעו ווואי אסור בשום אופן
שjyp ישמע על זה.
כשפליקס שם לב שצאן לא מגיב הוא הרים
את הראוש וראה את צאן מביט בקיר
שמאחוריו עם פרצוף מודאג.
"צאן היונג" לחש פליקס בקול חושש
"אתה כועס?" צאן סוף סוף התעורר
מהמחשבות שרצו לו בראוש ואמר
"לא בכלל לא, אני מבין לבד מה קורה לך,
אני בהלם שאתה לא מבין את זה לבד,
אבל רק תעשה לי טובה וגם לך ולהיונגין,
אל תספר על זה לאף אחד מהממברים
האחרים ובטח שאסור שיהיה לjyp
דרך לדעת מזה אז בבקשה שישאר בינך
לבין היונגין ואם אתם צריכים מישהו לדבר
איתו אני פה" פליקס היה המום ממה שצאן
אמר, אז הוא צדק, היה לו חשש שאולי הוא התאהב בהיונגין וקיווה שצאן יגיד לו שזה יעבור אבל לא, הוא אמר לו פשוט להמשיך
בשקט! איך לעזעזעל זה קרה? טוב, העיקר
שיש לו אישור מהלידר הכי טוב בעולם.
פליקס חייך כששמע את הדברים שצאן אמר
וקפץ עליו משמחה מחבק אותו וקופץ עליו.
"אהמ....אהמ" פליקס שמע מישהו מכחכח
בגרונו, הוא הרים את עיניו ו..!!!
לאא!!!
למה דווקא עכשיו?
למה דווקא הוא?
היונגין!!!!