פרק 4

603 36 91
                                    

נ.מ. רון

"אז אתם הולכים לספר לנו מה הולך כאן?" שאלתי אותם אחרי שלא ענו לשאלתו של הארי.

"כנראה שלא, אבל יכל להיות שאנחנו יכולים לספר לכם משהו שהוסתר מאיתנו ואנחנו יודעים אותם כבר כמה שנים..." פרד (או אולי ג'ורג'? לא משנה) אמר בחשש.

"למה אתה מתכוון?" אבא שאל.

"נו, באמת, אל תגיד לי שגם אתה לא יודע שאני ופרד מאומצים." אמר התאום השני (צדקתי!).

"ממתי אתם יודעים?" אמא שאלה בתקיפה.

"מאז תחילת השנה השלישית שלנו."

אמא נאנחה ואמרה: "זה היה רק עניין של זמן (ה.כ. 🎶קח אותו לאט את הזמן העולם עוד יחכה בחוץ🎶 למדתי לשיר את השיר הזה בעל פה, אני יכולה לזמר אותו שעות על גבי שעות בלי להפסיק) עד שאצטרך לגלות לכם, אני רק שמחה שגיליתם את זה בעצמכם."

"יש עוד נכדה לזה-שאין-לנקוב-בשמו, אנחנו נצא לאסוף אותה עוד חצי שעה. היא תבוא עם חבריה." אבא אמר.

"איך קוראים לה?" הארי שאל.

"סופי פוסטר, ולחבריה קוראים דקס דיזני, קיף סנסן, מארלה רדק, ג'נסי באבלוס ופיץ וביאנה ואקר." אבא אמר.

הרמיוני השתנקה, "סופי פוסטר? ילדה עם שיער בלונדיני ועיניים חומות?"

"כן, איך ידעת?" סיריוס שאל.

"נכון ההורים שלי רופאי שיניים? אז כשהם למדו את זה באוניברסיטת סן דייגו, אני הכרתי כמה בנות והפכנו לחברות. קראו להן רוני טנאקה, פייפר מקלין וסופי פוסטר. יום אחד שיחקנו בגן שעשועים ואכלנו גלידה, בגלידה של סופי היה משהו שגרם לה לאלרגיה חמורה (ה.כ. אני יודעת שמר פורקל נתן לה לימביום, אבל אני צריכה את זה) ופינו אותה מהר לבית החולים הקרוב. אחרי שהיא התעוררה, היא האשימה אותנו על זה ששמנו לה משהו בגלידה ומאז לא התראינו יותר. אני חזרתי לאנגליה, רוני נעלמה, פייפר חזרה לאחוזה שלה וסופי נשארה בסן דייגו."

"פייפר מקלין? שיער חום גזור בצורה לא אחידה, עור שחום, עיניים מחליפות צבעים, שוברת את הכללים והבת של טריסטן מקלין?" אנבת' שאלה את הרמיוני, כשזו הנהנה היא המשיכה, "אני ופרסי מכירים אותה! היא החברה הכי טובה שלי, אני המוח והיא הרגש."

"ממתי את המוח והיא הרגש? כאילו, אני יודע ממתי, אבל פשוט מתי הבנת את זה ושמת על עצמך תווית?" פרסי שאל.

"מאז המערה עם האחים שלה, הם מצצו ממני כל טיפת שמחה שהייתה בי, עד שפייפר התחילה לשיר ובשיר היא שכנעה אותם להפסיק."

"לפייפר באמת היה כוח שכנוע חזק, פעם אחת היא שכנעה אותנו
לפרוץ לחנות תכשיטים בגלל שהיה לה משעמם והיא רצתה שאבא שלה ישים אליה לב." אני מופתע שמישהו הצליח לשכנע את הרמיוני לעשות משהו שהוא נגד החוק, זה פשוט מוזר מדי!

פרסי וסופי בהוגוורטסWhere stories live. Discover now