ג'יימס התבונן בידיו הרועדות בעצב.
נהרסו לו כל חייו.
כל החיים היפים שתכנן לעצמו, כל החלומות ויעדים ששאף אליהם צנחו ברגע על הרצפה ברעש שצרם באוזניו. ברעש של המילה 'בטא'.
מה הוא בסך הכל רצה? להיות כמו האחים שלו. להיות אלפא, חזק, מרשים.
לחיות עם אומגה שישא את הצאצאים שלו בבטנו, לחיות עם האחד והיחיד שלו.
אבל זה לא יהיה עוד. זה נגמר.
-
קולות הבכי החזקים של אחיו שברו את ליבו של לוקאס, שאהב את ג'יימס יותר מכל אחד במשפחה.
"אל תתרגש ממנו יותר מידי. זה יעבור לו" סיימון מלמל בעידוד לאחיו הקטן וטפח על ראשו בחיבה.
לוקאס המהם בשקט. שניהם ידעו שזה לא יעבור לג'יימס בכלל.
בסלון שררה דממה שנקטעה מידי פעם בחידוש הבכי הנסער של ג'יימס, שכיווץ את ליבם של כל הנוכחים בחדר.
אלכס נאנח. "אני אלך לבדוק מה איתו" אמר וקם ממקומו בשקט.
דלת חדרו של ג'יימס נפתחה בעדינות וראשו של אלכס הציץ פנימה.
"ג'יימס בייבי, אני יכול להיכנס?"
לא נשמעה תשובה חוץ מהיבבות הבלתי פוסקות של ג'יימס.
אלכס כחכח בגרונו באי נעימות. "אני מניח שכן..."
משקל נוסף הורגש בקצה המיטה וגרם לג'יימס להתכווץ אל תוך עצמו יותר. "מ-מה רצית..."
"לשאול לשלומך חמוד. בתור ההורה שלך אני חושב שזה אפשרי" אלכס נאנח וליטף את לחיו הרטובה מדמעות של ג'יימס באהבה.
"אמא לך בבקשה...." ג'יימס רטן והסיט את ידו של אמו הצידה.
אלכס נאנח וקם מהמיטה באי רצון. "בסדר אהוב. אבל אני אחזור עוד מעט לבדוק מה שלומך. ואני רוצה שתזכור. אתה הבן שלי ושל אבא שלך, ואתה אח של האחים שלך. ושום דבר מזה לא ישתנה רק בגלל העובדה שאתה בטא. אתה עדיין גדול וחזק, אתה עדיין יפה ומקסים. אתה עדיין ג'יימס." הוא נשק לראשו של בנו ויצא מהחדר בדממה.
גרונו של ג'יימס התכווץ בכאב.
אם רק היה יכול לומר, שעכשיו ההתנהגות של הג'יימס הזה תהייה אחרת.
לפתע דלת חדרו נפתחה ברעש והקפיצה אותו במקומו.
היה רק אדם אחד שהתפרץ לחדרים ככה.
"אבאאאא..... לא עכשיו......" ג'יימס גנח בתסכול ורצה לקבור את פניו בכרית עד שכל האוויר יצא ממנו ואז יחנק למוות.
"באיזה קטע, אדוני הצעיר, האפרוח האהוב שלי צריך לבכות? רק בגלל שלבן שלי יש בעיות חמורות של שיפוט החיים?" טום אמר בקולו הזועם והתקדם לכיוון מיטתו של הבן הדביל שלו.
ג'יימס הסתובב במיטתו כדי להביט בפניו של אביו.
"אמא.... בכה?"
"כן דביל. בגללך. ואם אתה לא מתכוון לקום ולעשות משהו בנושא כדאי שאולי אני יעשה" האלפא אמר בקול מאיים שילב את ידיו החסונות על חזהו.
"לאלאלאלאלא! אני מרגיש מצויין ושמח על זה שאני בטא והולך להתנצל!" ג'יימס צווח בלחץ וקם ממיטתו במהירות שיא.
טום צחק וחיבק את בנו בחיבה מוזרה שהייתה שייכת רק לו בעצם. "יופי, אני שמח לשמוע. אל תכניס לעצמך רעיונות של: 'אוי אני ג'יימס אחר עכשיו' או 'אני לא שייך' או 'כל חיי התנפצו ברגע אחד' כי החלפתי את החיתולים שלך, וסבלתי מהריח המצחין של החרא שלך מספיק בשביל שאני אצטרך לשמוע את השיט הזה." הוא רטן ושחרר את החיבוק המוחץ. "תתאפס על עצמך וצא כבר מהחדר. יש ארוחת ערב עכשיו."
ג'יימס בהה באביו בטמטום. "ארוחת ערב?"
טום גלגל את עיניו. "כן. בכית כמו נקבה במשך שמונה שעות והתאבלת על כל העולם. דרך אגב יש לקינוח עוגיות"
עכשיו הברק המוכר חזר לעיניו של הבטא. "העוגיות שלך??"
טום חייך חיוך אוהב ובלגן את השיער השחור של בנו. "כן. אלא מה, רצית את של אמא?"
ג'יימס השתנק. "לא חס וחלילה-" התחיל לומר אבל כשראה את אלכס מציץ מהמסדרון שינה מייד את מילותיו "- אני רוצה את של אמא למחר כי הם יותר טעימות"
צחוק חזק איים לפרוץ מפיו של טום אך הוא הסתפק בגיחוך קל.
את סיפורי הסבתא שלך תשאיר ללוקאס."
--
-
-
-
-
-
_
--
-
-
תהיתי לעצמי, איך תרצו שבן הזוג של ג'יימס יראה, אם הוא יהיה אלפא או אומגה, ואיך הם יכירו
מוזמנים לשתף ברעיונות ונראה אילו אני הכי אוהב
לאביו
YOU ARE READING
my handsome daddy (עונה שנייה)
Hombres Loboעונה שנייה ל my handsome daddy השלישייה גדלה והנה הרגע הגורלי מגיע. מי האלפא? "ג'יימס הוא הבטא סייימון ולוקאס האלפות." "מה?!" מכיל: עצב ושמחה יחסי מין הומוסקסואלים חמידות יתר, ומידי פעם אלימות תהנווווווווווווווו כל הזכויות שמורות לnoacolila