בעומק הכאב

39 1 1
                                    

איב רצה בדמעות לעומק היער ''למה הוא כל כך שונא אותי'' היא חשבה לעצמה.
***
נקודת מבט מקס
''מייק היא לא מכירה פה שום פינה לאן היא תברח מי יודע מה יקרה לה אתה צריך להיות לפעמים יותר עדין היא ממש נעלבה לא ראית את הדמעות בעיניה?''
אמרתי למייק לפעמים עם כמה שהוא מתנגד לדברים מסוימים הוא לא מצליח לבטא את עצמו ואומר דברים עם חוסר רגישות ''אני יוצאת לחפש אותה'' קבעתי ידעתי שאם אני אלך כולם יבואו הם לא יתנו לי ללכת לבד.
התחלנו לחפש אותה ''איבבב אאאיבב'' צעקנו בין קורות היער לא שמענו שום קול.
***
בחזרה לאיב
רצתי כל כך מהר עד שהגעתי לאמצע היער התרחקתי מהם מספיק והתמקדתי בכדור הנייר כדי לחזור לעולם שלי סביר להניח שבימים האחרונים לא אחזור לעולם שלהם זה בטוח אני לא מוכנה לראות את הפנים של מייק הוא לא סובל אותי ובמילא ישמח שאני לא פה יותר אמרה איב לעצמה היא התמקדה בכדור הנייר לאחר כמה דקות התעוררה בביתה במיטה שלה היא ירדה למטבח וראתה את אן מוטל על הריצפה סביבו הייתה שלולית של דם אן נדקר.
''אןןן אןןן בבקשה תישאר איתי בבקשה זו איב אני אוהבת אותך'' צעקה איב בדמעות היא החזיקה אותו קרוב אליה בזמן שהיא מחכה לאמבולנס ''אן בבקשה'' בכתה איב בדמעות ''אני לא יכולה לאבד אותך בבקשה כולם שונאים אותי וצוחקים עלי ואתה היחיד שלא אני עוברת בריונות בבית ספר אבל שאני חוזרת לבית הכול נהיה בסדר בזכותך אן בזכותך אתה הדבר היחיד שנשאר לי פה בבקשה אן אני מתחננת אל תעשה את זה אני צריכה אותך בבקשה אן'' התחננה איב המצב רוח שלה לא היה משהו בגלל מה שקרה אמש ואיב פחדה כל כך פחדה עליו על אן על הבן אדם היחיד שהבין אותה בעולם הזה.
''איב'' קרא אן חלושות ''אן אן'' אמרה איב בקול רועד ''זאת אני אני פה הכול בסדר הזמנתי אמבולנס בבקשה רק תחזיק מעמד'' התחננה איב בדמעות וכאב עצום ''איב אנ'' השתנק אן ''לא לא אל תדבר אתה תאבד כוחות בבקשה רק תילחם תחזיק מעמד אני לא יכולה לאבד אותך אסור'' ''אוהב אותך'' המשיך אן בקול חלוש ''אן אן לא לא לא אני לא יכולה לאבד אותך תחזיק מעמד בבקשה'' איב החזיקה לאן את היד ולאט לאט היד שלו התרופפה עוד קצת ''אן בבקשה אני לא יכולה לאבד אותך רק תחזיק מעמד בשבילי אני מתחננת אני אהיה כל כך אבודה אתה היחיד שמבין אותי אתה עברת איתי הכול אן אני מתחננת אני לא אוכל לחיות בלעדיך בבקשה'' התחננה איב בכאב בעוד הדם מכתים לה את הבגדים והידיים זה הדבר האחרון שעיניין אותה.
זעקות האמבולנס נשמעו ובזמן שאיב עלתה לאמבולנס עם אן, אילבן עקבה אחריה וראתה הכול אף אחד מחברי הקבוצה לא ידע למה אילבן התחילה לבכות פתאום הם חשבו שקרה לאיב משהו אבל איב הייתה בסדר זאת אומרת מבחינה בריאותית.
***
איב חזרה הבייתה מוטשת ועייפה זה היה לאחר שבוע ורק אז אן הראה סימן חיים.
איב תהתה אם מקס ואיבלן וכל השאר חושבים עליה או מה איתה היא עלתה לחדרה וראתה פתק על שידת העץ שלה בו היה כתוב 'תחזרי בבקשה מייק מצטער' היא הבינה שאילבן היחידה שיכולה להגיע אליה אבל היא הייתה כל כך עייפה ולא התמקדה בשום כדור נייר היא הניחה את הראש על הכרית וניסתה להירדם אבל מלא מחשבות צצו במוחה 'אם אן לא יתעורר' 'מייק באמת מצטער' 'רק שהמצב של אן לא יתדרדר' 'זו אשמתי הייתי צריכה להישאר פה' וזה רק חצי ממה שעבר לה בראש.
טלפון הקפיץ אותה מהמיטה בבהלה ''הוא התעורר'' נשמע מהעבר השני של השפורפרת 'איב בסדר תנשמי הוא התעורר עכשיו הכול בסדר' אמרה איב לעצמה.

Trust her - the originalWhere stories live. Discover now