Trust her - the original

אף אחד לא מתעסק עם פאפא

איב התעוררה קשורה בשני ידייה אחורנית לצינור מים שהיה מחובר לקיר במקום חשוך יחסית היא ניסתה להבין איפה היא נמצאת כרגע אבל כל מה שהיא הצליחה לזכור זה שהיא ראתה את השער של המעבדה וזהו היא ניסתה לאמץ את מוחה אבל לא עלה שום דבר חומר ההרדמה מתברר כמעולה ואיב התייאשה לנסות לזכור את הדברים האחרונים.
היא תהתה נתקעתי פה?? אני פה כבר הרבה זמן היא לא ידעה כמה זמן עבר אבל מה שהיא ידעה שעבר הרבה זמן מאז שהיא הייתה אמורה לחזור ומשהו השתבש.
אל פיה הייתה קשורה פיסת בד שחסמה את היכולת שלה להוציא אפילו קול קטן מהפה כל מה שהיה אפשר לשמוע היה מילמולים של הצילו אבל איב בקושי הצליחה לשמוע את עצמה, ''נו בטח אילבן תעקוב אחרי אולי ותנסה להבין איפה אני והם יבואו להציל אותי'' היא חשבה לעצמה והתחילה לדמיין את זה, זה הקל עליה קצת אבל הזמן עבר כמו נצח כל שניה ודקה שעברו הרגישו כמו שנים.
היא ניסתה להוריד את הפיסת בד היא למדה את זה מהרבה סרטי אקשן שהיא ראתה ואז לבסוף אחרי דקות ארוכות ומייגעות היא הצליחה ''הצילוווווו הצילווווו'' היא צעקה ''מקסססס'' ''אילבןןןן'' היא צעקה בכל הכוח עד שהתעייפה ''זה לא יעזור לך הן לא ישמעו אותך אף אחד לא ישמע אותך'' התקרב אליה אדם בן 50 בערך לשנות חייו זה היה פאפא החששות של איב התבררו כנכונות.
איב הרגישה כל כך אבודה ולא ידעה מה לעשות פאפא התיר לאט לאט את החבלים מיידה ושיחרר אותה היא הרגישה את הכאב בפרקי היידים וסובבה על מנת לשחרר אותן פאפא הורה לה ללכת אחריו ואז היא הבינה היא כן נמצאת במעבדה וכנראה כבר לילה בחוץ כל מה שעבר לאיב בראש היה רק מה עם אן הוא לא מאמין לי בחיים וכנראה גם לא יאמין.
''מה עשית למה חטפתם אותי תקעת אותי בעולם הזה'' פאפא שתק והיא המשיכה להמטיר עליו אלפי שאלות ופאפא כמו שהוא ענה ''את תביני הכול בקרוב'' כאילו הוא משאיר את זה כתעלומה למעשה זה מה שהוא עונה תמיד על רוב הדברים.
אבל לאיב אין הרבה סבלנות ''תענה לי עכשיו אני לא רוצה להבין הכול עוד מעט או בקרוב'' היא לעגה לו אבל פאפא רגוע כמו תמיד שתק.
איב כבר איבדה את הסבלנות והעצבים שלה כבר היו מעל ומעבר היא נתנה לפאפא אגרוף וברחה בריצה היא שמעה את החבטה של הגוף שלו על ריצפה ואז רצה לעברה ילדה מחוסרת שער והנחיתה עליה אגרוף לפנים לאיב לקח זמן להתאושש מהאגרוף היא הרגישה משהו רטוב זולג לה על השפתיים והבינה שזה דם האף שלה כאב ברמות והיא התקשתה לנשום לפתע היא הרגישה שמשהו מרים אותה גורם לה לרחף היא הבינה שכנראה הילדה הזו יש לה גם כוחות איב התחננה שהיא תעזוב אותה ''אני פה בטעות אני נשבעת אני לא מי שפאפא חושב שאני אני נשבעת רק תורדי אותי'' התחננה איב בדמעות את הפחד היה אפשר להריח.
איב הוטחה על הקיר בצורה עוצמתית כל הגוף שלה כאב ברמה בלתי מוסברת ''זה מגיע לך אחרי שפגעת בפאפא'' אמרה לה אותה ילדה מחוסרת שער היא הזיזה אותה שוב בכח המחשבה שלה והטיחה אותה פעם נוספת על הקיר ''בבקשה די'' התחננה איב מכאב ''לא'' ענתה הילדה בהחלטיות ''אף אחד לא פוגע ככה בפאפא'' איב ריחפה עוד פעם הראש שלה היא מלא סחרחורות והגוף שלה כולו כאב  האגרוף שאותה ילדה נתנה כאב עדיין והיא הרגישה את הפנים שלה פועמות כמו דפיקת לב ''זה נגמר'' אמרה הילדה והטיחה אותה בקיר בכל הכח. איב הצליחה לפתוח עיניים ולא זיהתה את אותה ילדה היא התרוממה מעט וכל הגוף כאב לה היא הרגישה כאילו משהו מושך אותה חזק למטה היא נשענה על יד אחת כדי לקום אבל היא מעדה היד שלה כאבה מספיק כדי שהיא לא תוכל לקום לאט לאט לאחר דקות מייסרות של סבל וכאב עצום בכל הגוף היא הצליחה לקום.
היא התקדמה לעבר השער בצליעה בקושי ללכת היא הצליחה ורק שהיא יצאה מהשער לעבר היער היא הסכימה לעצמה לשבת המאמץ של ללכת עם כל הכאב הזה בגוף התיש אותה פיזית והיא נפלה על הגב ביער , היא ניסתה לקום אבל לא הצליחה להזיז שריר נוסף בגוף הכאב הכניע אותה והיא לא ניסתה לקום עוד.
הדמעות שרפו כמו מלח על פצעייה איב הייתה שרועה על האדמה כל עצם ועצם ושריר בגופה כאבו כאילו מישהו דופק עליהם עם פטיש ופניה היו מלאות בדם חבלה גדולה בראושה גרמה לדם לשטוף את פניה איב לא הצליחה לסובב את הראש אפילו ,אבל היא כן הצליחה לשמוע צעדים לרגע קטן היה לה דחף לקום ולברוח אבל כל גופה כאב והיא הניחה לדברים לקרות.