Part 5

122 8 0
                                    


נ.ק מבט ג'ימין

"אוקיי כולם, להקשיב" צעקתי שיקשיבו לי וזה קרה כולם עזבו את מה שהם עשו והסתכלו עליי וגם חסר להם שלא "צריך שהכל ילך לפני התכנון, עכשיו אני מבטיח לכולם שאם זה לא הולך כמו שזה מתוכנן כולכם הולכים לעזאזל מובן לכם?" שאלתי בצעקה "כן" כולם ענו לי ביחד "שאלתי אם זה מובן לכם לעזאזל" צעקתי יותר חזק "כן אדוני" כולם צעקו יותר חזק "עכשיו תחזרו לעבודה, יוצאים עוד עשר דקות" אמרתי ועליתי למשרד שלי ששם חיכו לי נאמג'ון, טאהיונג וג'ונגקוק

"אתה יודע שאתה לא צריך לדאוג לגבי זה נכון?" טאהיונג שאל אותי "אני יודע" אמרתי וישבתי על הכיסא שלי "אבל אם זה לא ילך כמו שאני מתכנן אני לא יודע מה אני אעשה" אמרתי "הכל יהיה טוב" נאמג'ון אמר והמשיך "אבל אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה?" הוא שם את היד על הכתף שלי "כן אני בטוח" אמרתי לו והוא הוריד את היד "אפשר לשאול שאלה?" ג'ונגקוק שאל "כן בטח, אתה חלק מאיתנו עכשיו אתה לא צריך לשאול" אמרתי לו ונאמג'ון הביא לי כוס מים שהייתה על השולחן לקחתי ממנו את הכוס ושתיתי "אני יודע וזה ממש מוזר לי, איך אתה תיכננת את זה?" ג'ונגקוק שאל, סיפרתי לו את התכנית שלי והוא אמר "וואו" "כן אה" אמרתי והמשכתי "יאללה צריך לצאת" קמתי מהכיסא ונאמג'ון עצר אותי כשהוא שם את היד שלו על הכתף שלי "אולי תשאר פה?" הוא שאל "לא, אין סיכוי מי ישמור שזה ילך טוב" אמרתי "אני, אתה חייב לנוח, עבדת הרבה על זה" נאמג'ון אמר "לא איכפת לי" אמרתי "זהו שאני לא שואל" הוא אמר "מה על מה אתה מדבר?" שאלתי והרגשתי עייפות וסחרחורת.

נ.ק מבט נאמג'ון

ג'ימין בא ליפול על הרצפה אבל הצלחתי לתפוס אותו לפני, הרמתי אותו ושמתי אותו על הספה במשרד שלו "אתה בטוח שהוא לא יהרוג אותך שהוא יתעורר?" ג'ונגקוק שאל "אז בוא נקווה שזה ילך טוב כדי שזה לא יקרה" אמרתי עם חיוך "יאללה בואו נלך" טאהיונג אמר יצאנו מהמשרד של ג'ימין וירדנו למטה כדי לאסף את השומרים ואת כל השאר

"אוקיי עכשיו כפי שכולכם יודעים לא כולם יכולים לבוא איתנו" אמרתי להם וכולם עשו קול מבואס "אני רוצה שקט כאן" צעקתי וכולם השתתקו "יופי, כמו שאמרתי לא כולם יכולים לבוא איתנו, טאהיונג יבחר עכשיו חמישיה אנשים מי שהוא בוחר יוצא לוואן" אמרתי והלכתי למכונית שלנו כי אנחנו הולכים באוטו נפרד מכל השאר, שטאהיונג נכנס עם ג'ונגקוק למכונית אמרתי לנהג להתחיל לנסוע והוואן נסע אחרינו

אחרי רבע שעה נסיעה הגענו למקום וראינו אותו, את יונגי לבד, הולך ברחוב בדקתי שאין אף אחד בסביבה ואמרתי במכשיר קשר לכל מי בוואן לצאת לקחת אותו בלי לעשות יותר מידי בלאגן "כן אדוני" מישהו אחד החזיר לי וראיתי אותם יוצאים מהוואן.

אחרי דקה טאהיונג פתח את הפה שלו "מה לעזאזל קורה שם" טאהיונג אמר אחרי שהוא הסתכל מחוץ למכונית "על מה אתה מדבר" אמרתי והסתכלתי לבחוץ "אין סיכוי" אמרתי ויצאתי ומהמכונית ראיתי את כל חמשת האנשים שלנו על הרצפה ואת יונגי בורח "אחח מטומטמים" אמרתי ורדפתי אחרי יונגי

אחרי כמה דקות שאני רודף אחרי יונגי הוא נכנס לרחוב כלשהו ומסתכל לצדדים התחבאתי מאחורי רכב כדי שהוא לא יראה אותי, אחרי שהוא סיים להסתכל הוא הוציא את הטלפון שלו ובזמן הזה הרשתי לעצמי ללכת בשקט מאחורי יונגי, הוצאתי מהכיס שלי חתיכת בד עם חומר מרדים שהייתי מספיק קרוב ושמתי לו אותה על האף והפה, הוא ניסה להשתחרר מהאחיזה שלי אבל לא הצליח והוא נפל לשינה עמוקה, החזקתי אותו והשכבתי אותו בעדינות על המדרכה אחרי ששמעתי שמתקשרים אליי

נאמג'ון: הלו

טאהיונג: מה לעזאזל קרה שם?, כל האנשים שלנו גמורים, איפה יונגי?, ואיפה אתה בכלל?

נאמג'ון: יונגי איתי ואני... איפשהו, תאתרו אותי ותבואו אני גמור

טאהיונג: טוב, אבל תספר לי מה קרה

נאמג'ון: טוב רק בואו כבר
ניתקתי את השיחה וישבתי ועל הרצפה ליד יונגי

"ג'ימין הולך להרוג אותי" אמרתי לעצמי

נ.ק מבט ג'ימין

"אני הולך להרוג אותך" אמרתי לנאמג'ון אחרי ששמעתי את הסיפור ממנו כשהם חזרו "אבל תראה את הצד הטוב בסיפור, הוא כאן" נאמג'ון אמר לי "מזל בשבילך, איפה טאהיונג וג'ונגקוק?" שאלתי אותו "שמים את יונגי בחדר אורחים" הוא ענה לי יצאתי מהמשרד שלי והלכתי לכיוון חדר האורחים.

פתחתי את הדלת ונכנסתי לתוך החדר, ראיתי את טאהיונג וג'ונגקוק בפנים ושאלתי אותם "איך הוא" אחרי שראיתי אותו על המיטה כשהידיים שלו קשורות כל אחד לצד אחר של המיטה ואת הרגלים שלו קשורות אחת לשנייה "הוא בסדר" ג'ונגקוק אמר "שמעת מה קרה?, איך הוא כיסח את האנשים שלנו, ותאמין לי שבחרתי את ההכי טובים" טאהיונג אמר "כן שמעתי, וכמעט הרגתי את נאמג'ון, אבל גם בזכותו הוא הביא את יונגי אז אני לא יכול לכעוס עליו יותר מכמה שעות" אמרתי אחרי שהסתכלתי על טאהיונג "לכו לישון" אמרתי לטאהיונג וג'ונגקוק "לילה טוב היונג" ג'ונגקוק אמר לי "לילה טוב" החזרתי לו עם חיוך הם יצאו מהחדר וסגרו את הדלת

"זה לא נראה נוח" אמרתי לעצמי אחרי שהסתכלתי על הרגליים שלו קשורות, פרמתי את הקשר שהיה לו ברגליים והוצאתי יד אחת מהקשר והשארתי את היד השנייה, כיסיתי אותו בשמיכה וישבתי לידו על המיטה,

שמתי את היד שלי על הלחי שלו ואמרתי "אני עושה את זה בשבילך יונגי" אמרתי לו כיאלו הוא שומע אותי "אני מקווה שלא תכעס עלי, אבל אין סיכוי שזה יקרה אה" המשכתי

קמתי מאיפה שישבתי על המיטה והלכתי לכיוון החדר שלי

--------------------------------------------------------------------------------

יונגי נחטף סוף סוף
מקווה שאהבתם
ומקווה שתגידו לי אם אהבתם 🙃
נתראה בפרק הבא🙂

The boss of the mafiaWhere stories live. Discover now