השבעה בבית ספר

4

ליאו:
כשניכנסיתי לכיתה הדבר הראשון שראיתי היה קבוצת ילדים שנראים די נחמדים עובדים על רובוט כלשהו. ידעתי שהייתי צריך לבחור ברובוטיקה כאן זה המקום שלי, חשבתי לי. כבר התחלתי לחפס אבל אז קלטתי עוד משהו: בצד הכיתה היה ילד שהתבודד מיכולם. "היי אתה בסדר למה אתה יושב בצד ולא עם כולם?" מיד ניגשתי אליו ושאלתי אותו. הילד לבש סוואצרט בצבע ירוק שעבר בקצת את האגן שלו. מתחת לסווצארט ביצבצה חולצה אדומה שלא כולכך התאימה ללוק. הוא גם לבש מכנסים כחולים שהגיעו לו לו על לכפות הרגלים. גם היה עוד משהו ביד שלו מין קפיץ כזה שהוא לא הפסיק להתעסק בו. טוב מה שבטוח לבחור הזה אין סטייל חשבתי."הו אמ היי אני בצד כי הילדים האחרים אומרים שאני רק הורס להם ושהם לא רוצים אותי איתם." ראיתי שהילד מתחיל לדמוע ופתאום הילדים לא נראו לי כל כך ילדים נחמדים כעסתי עליהם שהם לא משתפים ילד רק בגלל שהוא לא מצליח בכמה דברים." היי אל תכעס עליהם". הילד כנראה קרע את הבעת הפנים הכועסת שעשיתי והבים עת מה אני חושב."הם באמת צודקים אני באמת הרבה פעמים הורס את העבודה". הילד אמר "נכון אבל זה לא סיבה להשאיר אותך לבד בסוף הכיתה" החזרתי בעצבנות שלא היתה מופנת אליו "אבל אני לא לבד אתה באת אליי" הילד ניסה להרגיע אותי שוב, ואז הבנתי:"אתה צודק תח לי להתחיל שוב: היי אני ליאו" סוף סוף נרגעתי " היי אני רון נעים להכיר" שקשנו ידים והחלטנו בסוף שנשב אחד ליד השני.