השבעה בבית ספר

14

אנבת: כשפייפר פתחה לי את הדלת היא נראתה מזועזעת, כאילו היא ראתה מפלצת. "ממממהההה" היא גמגמה. באותו רגע פרצתי בבכי וספרתי לה כל מה שקרה. בכיתי כל כך הרבה ביומים האחרונים, הרגשתי כל כך חלשה כי הרי אני אנבת, בת אתנה, מנצחת ארכנה, שורדת הטרטרוס ומצילת העולם פעמים אבל אפילו בטרטרוס לא בכיתי כל כך הרבה. הרי שם הייתי עם פרסי ועכשיו לא.
כשגמרתי לספר לפייפר הכל קיוויתי לתוכנית מצידה, מה שמוזר כי אני הבת של אלת האסטרטגיה ולא היא
אבל לצערי פייפר נשארה ללא מילים, מזועזעת מהסיפור הנורא שלי. לבסוף פייפר אמרה "תכנסי אנבת', אני אכין לך מיטה לישון בה." הייתי כל כך אסירת תודה לפייפר היא פשוט חברה מושלמת, ידעתי שאני חייבת לה בגדול. נכנסתי אחריה ופי נפאר, הכניסה לביתה התחילה ברחבה שבסופה סלון, סלון פי 2 מהגודל שלנ....של פרסי. הרחבה הייתה מלאה בדברים מרחבי העולם וממסעות החיפושים שלה וג'ייסון, הדברים החשובים ביותר היו מאוחסנים בארונות זכוכית. בסלון ליד הקיר באמצע היתה ספה בצבע ורוד בהיר ומולה היה שולחן בצבע כתום בהיר שעליו היו נרות רייחנים. מצד שמאל בפינה היתה ספרייה קטנטנה עם ספרים בלטינית ויוונית עתיקה.

פייפר סמנה לי להתיישב על הספה בסלון. "אני הולכת להביא מצעים למיטה." אמרה ויצאה מהחדר.
התבוננתי בחדר ושמתי לב לכמה מהפריטים בארון. האני הכרתי אותם.
היה שם את הנוצה החומה שפייפר קבלה כשהביסה את הנשרים(ה.כ אני לא בטוחה עם זה מהנשרים אבל זרמו). היה שם גם העתק מדויק של קרן השפע כך שהיה אפשר לטעות ולחשוב שפייפר מעולם לא הביאה אותה לארס(או מארס. איך שלא תקראו לו).היו שם המון דברים כך שאני יכולה לתאר אותם במשך ימים שלמים, אבל אני לא העשה את זה.

לאחר כמה דקות פייפר חזרה עם מצעים שמיכה וכריות, הרבה כריות. "פייפר זה בסדר אני יכולה גם לישון על הריצפה" אמרתי לה . "את יכולה אבל אני לא אתן לך. עכשיו תעזרי לי לסדר" אמרה לי פייפר.
ביחד פתחנו את הספה המתקפלת וסידרנו את המצאים. לרגע שכחתי מפרסי. רק לרגע.
כשגמרנו ישבנו ביחד על הספה וצחקקנו. "אז את מרגישה יותר טוב עכשיו?" שאלה פייפר.  "לא ממש. אבל תודה על הניסיון" השבתי לה.
בדיוק בשנייה הזו גייסון נכנס.
"סליחה על ההפרעה בנות אבל הפיצה הגיעה." ישבנו לאכול ויכולתי לחוש בעצב שנעלם טיפה, אבל רק טיפה.

פייפר:
כשפתחתי שלאנבת' את הדלת כבר בשניה הראשונה הרגשתי את העצב וחוסר האונים שעוברים בה ובשניה הצורך המגונן שלי כחברתה נדלק. כמובן שנתתי לה להישאר והיא קיבלה חדר משלה, אלה הדברים הבסיסים אבל כמובן שלא היסתפקתי בזה, לאחר שסידרנו את חדרה ואכלנו את הפיצה יכולתי לראות שפרסי קצת נשכח ממנה, גם אם היא לא מוכנה להודות בזה. "אוקיי" ג'ייסון אמר לאחר שסיים את המשולש האחרון שלו והראשים שלי ושל אנבת' מיד עלו עליו. "אז, נכון כל הפרסומות ליריד המכונאות הזה?" הוא המשיך. "כן...?" שאלתי. "אז...הזמנתי לנו כרטיסים" הוא ענה עם חיוך שהדביק גם אותי ואת אנבת'. "וואו לרגע חשבתי משהו רציני" אנבת' אמרה. "כנל" החזרתי.
אנבת נראתה שמחה יותר וכך גם אני.

זה היה הפרק לשבוע  הקרוב.
סליחה שזה מתעקב פשוט זו תקופת המבחנים אבל אני אשתדל לעלות יותר אוהבת אתכם 💙💙💙💙