פייפר: הדבר הראשון שראיתי שנכנסתי לבית ספר היה הגודל שלו: הוא היה ענק. המסדרון הראשון של הכניסה כלל קשץ כזאת גדולה של בלונים ומעלים שלט גדול עם הכיתוב "ברוכים הבאים". האמת התרגשתי, היום הראשון ללימודים איזה כיף. אבל זה לא הדבר היחיד שחשבתי עליו: ג'ייסון עדין לא הגיע למרות שהוא רק הלך להתפנות, אבל ניסיתי לא לקפוץ למסקנות הוא בטח עדיין מחפס מקום או משהו כזה. ניסיתי לשכוח מהמחשבות אז הלכתי לקיר שבו כתוב את שמות הילדים ובאיזה כיתה הם. ריפרפתי על הדפים עד שמצאתי "פייפר מקלין", המשכתי להסתכל על הדף של הכיתה שלי כדי לראות מי איתי. למרבה המזל יצאתי עם ג'ייסון. הלכתי לי במסדרונות מחפסת את הכיתה שלי כשאני מקווה שגייסון יגיע מאחור ויגיד לי "בו" אבל זה לא קרה. בסוף אחרי כמה דקות ארוכות של חיפושים מצאתי את הכיתה. "תודה לאלים" מילמלתי לעצמי בזמן שניכנסתי. הכיתה היתה די גדולה: שולחנות מסודרים בצורת "ח" וליד כל שולחן שניי כיסאות. ראיתי שילדים מתחילים לתפוס מקומות אז החלטתי שגם אני יעשה כך. בחרתי שולחן די קרוב לאמצע והתיישבתי. ברגע שהתיישבתי ושמתי את התיק שלי בכיסא השני כדי לשמור לג'ייסון ילד ניגש אליי "היי מישהו יושב כאן?" הוא שאל עם חיוך ערמומי. הוא לבש חולצה ירוקה שגדולה עליו בכמה מידות עם מכנסיים כחולות ארוכות ולכול זה הוא התאים נעלי ג'ורדן בצבעים סגול וכתום. "כן החבר שלי" אמרתי ישר ולעניין, לא רציתי שהוא יחשוב משהו אחר "טוב אני לא רואה את החבר שלך פה" הוא אמר עדיין עם חיוך גדול על הפנים "אז תסתובב" שמעתי קול אומר מאחוריו "ג'ייסון" קמתי מהר ורצתי עליו, חבקתי אותו חיבוק חזק "היי כולה הלכתי לשעה" הוא אמר לא מבין מה קורה נכון שעה רק ללכת להתפנות" אמרתי בכעס מזויף "טוב אני מצטער" הוא התנצל. נראה שלילד שדיבר איתי מקודם התחילה אי נוחות כי הוא החיק מהסיטואציה המביכה שקרתה לו וניסה שלא ישימו לב אבל אין לי זמן לחשוב אליו כי אני עם גייסון עכשיו
----------------‐----------------‐------
אחרי השיעור הלכתי לשירותים בישביל......... טוב נו אתם יודעים. עברתי תא תא מחפשת אחד פנוי כשפתאום שמעתי קול בכי, ולא סתם קול בכי, קול בכי מוכר "אנבת'" צרחתי כשאני פותחת את דלת התא בו שמעתי את הקול. ושם היא היתה אבל משהו בה היה מוזר אני כבר ראיתי את אנבת' בוכה בעבר אבל הפעם זה היה שונה: היא ישבה על מושב האסלה הסגור כשמצדדיה הכל היה רטוב היא, הבגדים שלה, החלק של מושב האסלה שהיא לא ישבה עליו, הרצפה והכי חשוב הלחיים שלה: הלחיים שלה כל כך אדומות שיכלתם לטעות ולחשוב שהיא שמה אודם עלים. "מה קרה" שאלתי בפאניקה. היו לי כל כך הרבה שאלות בראש." הוא.... בגד...בי" היא מלמלה "מה!?!?!??!?!?!?!?!?!?!??!?!?!??!!?!?!?!?!?!???!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!?!?!?!??!?!??!?!?!?!?!?!?!?!?!?!??!?!?!??!?!?!??!?!?!?!?!?!??!?!!?!??!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?" זה לא יכול להיות פרסי בחיים לא היה עושה את זה "כן הוא.. הוא......נישק אותה מול ה....הפרצוף שלי" היא התחילה לבכות שוב
"די תירגעי הכול יהיה בסדר" הכנסתי קצת דיבור הקסמה במשפט "לא....הכל לא...יהיה בסדר" היא אמרה בכעס ובבכי "יש לי רעיון אולי נתקשר להייזל וביחד נוכל להבין מה קרה כאן" אמרתי במחשבה על רעיונות להרגיע אותה "טוב בסדר" היא אמרה מרגיעה קצת את הדמעות. "הלו הייזל" אמרתי "יש מצב את באה מהר לשירותי בנות" המשכתי, מנסה לא לכפות עליה לבוא "כן בטח אני באה" היא אמרה ששמעה את הלחץ בקולי. "מה קרה" היא אמרה שנכנסה "אנב.." התחלתי אבל אז הסתכלתי עליה "לא, הייזל מה קרה לך" היא הראתה נורא, הרגליים שלה היו מלאות שריטות וסימנים כחולים כיאלו מישהו בעט ושרט אותה. הבטן שלה נראתה אפילו יותר נורא כולה מכוסה בפצעים חצי סגורים של דם. והפנים אוי הפנים, השפה שלה נטפה דם בצדה, השיער שלה שעוד הבוקר היה מסודר מושלם עכשיו היה מלא ענפים ועלים ובעין שלה היה פנס גדול. "הו זה..... סתם החלקתי זה הכול, כן רק החלקתי" היא אמרה אבל שמתי לב שזה לא רק זה וזה הטריד אותי מאוד שהיא לא מספרת לי אבל החלטתי לעזוב את זה ולהתמקד באנבת'. אוקיי אם את אומרת..." אמרתי לא יודעת איך להמשיך "טוב מה קרה עם אנבת'" היא שברה את השתיקה. הסתכלתי על אנבת' שוב שעכשיו קראה את הכיתובים שאנשים כתבו על דלת התא ואז חזרה על הייזל "היא חושבת שפרסי בוגד בה" אמרתי בשקט "מה!?!?!?" היא אמרה בהלם "כן זה בדיוק איך שאני הגבתי" אמרתי "אאת בטוחה אנבת'" הייזל שאלה בחשש "כן...... אני בטוחה" היא פרצה בבכי שוב "אתם יודעות מה יש לי רעיון אולי אני ילך לדבר איתו ואז נוכל להבין מה קרה פה" אמרתי בנסיון להרגיע את אנבת' "ט...טוב" היא אמרה בשקט. ריחמתי עליה ידעתי שהיא סמכה על פרסי בעניים עצומות ועכשיו אחרי מה שהיא אמרה שקרה......אני הולכת להבין מה קרה כאן ולתקן את הזוגיות של פרסי ואנבת'
טוב אז זה הפרק מצטערת שלא העליתי הרבה זמן מקווה שאהבתם אותו בבקשה תלחצו על הכוכב ותכתבו תגובות
בייייייייי
YOU ARE READING
השבעה בבית ספר
Adventureהשבעה+ ניקו וויל קליפסו ועוד.. גיבורים לא? בכל זאת הצילו את העולם פעמיים ויותר. אך הפעם זאת הרפתקה מסוג אחר, בית ספר ומי אנחנו שיודעים איזו הרפתקה זו.... אז, האם יצליחו לעבור אותה את כל הטלטלות וההפרדות, הקשיים ועצב (מה שיש הרבה בסיפור) האם יצליחו...
