•פרק 18-היא שכחה אותי•

999 45 10
                                    

אנג׳ל~
״אני שונא אותך אנג׳ל״
״תתרחקי ממני״
״אני חייב הפסקה תתרחקי פשוט״
״אני שונא אותך ככ אנג׳ל!!״
״אנג׳ל!״
״אנג׳ל קומי!!״
פתחתי את עיניי וראיתי את כריסטיאן
״אנג׳ל מה קרה? על מה חלמת?״ הוא שאל כשהוא מושך אותי לחיבוק
״א..אה אני לא ר רוצה לדבר ע על זה..״ בקושי הצלחתי לדבר החלום הזה הרגיש ככ אמיתי
״הכל טוב זה רק חלום,זה רק חלום.״ הוא אמר וליטף את ראשי
״אנג׳ל את בסדר!?״ מיה צעקה כשהיא ראתה שאני רועדת בידיו של כריסטיאן
״מה עשית לה פסיכופט!״ היא צעקה עליו בכעס
״לא עשיתי לה כלום היה לה חלום רע!״ הוא ענה בצעקה
״ב בבקשה תפסיקו לצעוק,תפסיקו לצעוק.״ חזרתי על זה כמה פעמים וכיסיתי את אוזניי וישר המבט של שניהם התרכך,הלכתי למטבח והכנתי לי שוקו חם,כי בואו נודה שמתוק זה הדבר הכי מעודד בעולם
יצא לחצר וישבתי שם לבד אני והשוקו שלי.
כריסטיאן~
״זה טיבעי אצלה החלומות?״ שאלתי את מיה בזמן שאנחנו צופים באנג׳ל שיושבת בחוץ
״פעם היה לה,אני לא יודעת למה זה פתאום חזר אחרי חצי שנה״ היא אמרה ולקחה לגימה מהקפה שלה
״את יודעת מה גרם לה לחלומות במקרה?״ שאלתי והפנתי את ראשי אלייה
״אבא שלה״ היא אמרה והורידה את המבט אל הכוס קפה שלה
״אבא שלה..״ אמרתי בהבנה
״אבל אני לא חושבת שהחלום היה עליו״ היא אמרה והעלתה את מבטה לאנג׳ל
״למה?״
״כי כשזה על אבא שלה היא רועדת ובוכה ולא נותנת לאף אחד להתקרב אלייה אחרי זה וכאן היא פשוט נבהלה״
״וואל-״ באתי לענות אבל היא קטעה אותי
״אני חושבת שזה היה עליך״ היא אמרה והפנתה את מבטה אליי
״עליי?״ שאלתי בחוסר הבנה והיא הנהנה
״כשחיבקת אותה..,איך אני אסביר את זה..היא נראתה מפוחדת..״ היא אמרה ואני בהיתי באנג׳ל
״תנסה לדבר איתה אני בטוחה שהיא לא תתנגד״ הנהנתי וקמתי אל אנג׳ל
אנג׳ל~
״את בסדר?״ שמעתי את כריסטיאן מדבר כשהוא יצא לבחוץ ואני הנהנתי
״את רוצה אולי לספר לי על מה היה החלום..?״ הוא שאל כשהוא מתיישב לידי על הדשא
״כ כן״ אמרתי והורדתי את ראשי לריצפה
״אני מקשיב״ הוא אמר וחייך אליי
״ח חלמתי שאתה אומר לי שאתה שונא אותי..שאתה צריך הפסקה ממני..שאני צריכה להתרחק ממך..״ הוצאתי את המשפט בשלוף וראיתי את המבט ההמום שלו
״בגלל ההפסקה שרציתי לקחת ממך את חלמת את זה עכשיו?״ הוא שאל והנהנתי
״אני כזה בן זו-״ הוא בא להגיד אבל שמתי לו יד על הפה
״אל תגיד את זה״ אמרתי לו והוא הנהן והורדתי את ידי מפה שלו
״אני מצטער באמת אני נשבע אני מצטער ככ אנג׳ל..״
הוא אמר ואני חיבקתי אותו,הרגשתי שאני צריכה את החיבוק הזה..אבל מצד שני הרגשתי שאני לא אמורה לחבק אותו..
התנתקתי מהחיבוק והסתכלתי לו בעיניים
״משהו קרה?״ מיה פתאום יצאה החוצה ושאלה
״לא לא אני חוזרת לישון״ אמרתי וקמתי מהדשא ונכנסתי אל הבית וראיתי שמיה וכריסטיאן מדברים אני מקנאה..? לא לא תפסיקי לחיות בסרט ולכי לישון אנג׳ל.
עליתי לחדר נכנסתי למיטה ונרדמתי.
מיה~
״נראלי אנחנו צריכים לתת לה קצת זמן..״ אמרתי לכריסטיאן שהיה עם מבט מבואס על פניו
״כן יכול להיות..״ הוא אמר ופתאום ליאור הופיע והוא היה לחוץ,מאוד לחוץ.
״בואו מהר לחדר של אנג׳ל מהר!״ הוא אמר ורץ לחדר שלה ואנחנו איתו.
נכנסנו אל החדר וראינו את אנג׳ל על הריצפה ואת המנורה של החדר שלה מנופצת על כל הריצפה
״אנג׳ל!!״ צעקתי וישר התחלתי לנער אותה שתתעורר בזמן שאני עם דמעות בעיניים
״אנג׳ל בבקשה קומי!״ כריסטיאן הוסיף בזמן ששנינו מנערים אותה אבל היא פשוט לא קמה.
״תתקשר מהר לאמבולנס!!!״ צרחתי על ליאור ונכנסתי להתקף חרדה.
לא הצלחתי לזוז,לא הצלחתי להוציא כלום מהפה,כל המחשבות שלי היו על אנג׳ל,הייתי בטוחה שהיא מתה,התחלתי לבכות ולרעוד לא ידעתי מה אני אעשה בלעדייה.
ליאור חזר לחדר וחיבק אותי בזמן שכריסטיאן אוסף את הזכוכיות ומרים את אנג׳ל למיטתה
...
אנחנו בבית חולים כל החבורה,מחכים לרופא שיתא מהחדר ניתוח,כריסטיאן עם רגל קופצת מלחץ ואני שורטת את האצבעות שלי גם כן מלחץ.
כריסטיאן~
אחרי ארבע שעות שאנחנו מחכים מחוץ לחדר ניתוח הייתי בטוי שאיבדנו אותה. אבל פתאום אחד הרופאים יצא משם
״היו לה כמה חתכים עמוקים,הוצאנו את כל הזכוכיות והיא קיבלה מכה חזקה בראשה יכול להיות שהיא שכחה כמה דברים,אתם יכולים להיכנס״
ישר כל החבורה רצה לחדר של אנג׳ל,נכנסנו וראינו אותה על מיטת בית החולים יושבת שם היא נראתה מבולבלת כאילו לא זכרה דבר.
״מיה..?״ היא התחילה לדבר
״אנג׳ל!״ מיה צעקה וחיבקה אותה בצורה שלא תכאיב לה
״את זוכרת את כולם פה כן?״ היא אמרה והסתובבה אלינו
״כן נראלי שכן״ היא ענתה עם קול חלש
״את יכולה לחזור על השמות של כל אחד?״ מיה שאלה וחייכה אלייה
״כן נראלי שכן״ אנג׳ל ענתה והתחילה להצביע
״זה רון״
״זה אדם״
״זה ליאור״
״זו אלה״
״זו נועה״
״זו שירה״
״זה עומר״
״זו אנה״
ואז האצבע שלה כוונה אליי
״אותו אני לא מכירה״ היא אמרה והסתכלה על מיה
״מה? אנג׳ל אין מצב שאת לא זוכרת אותו,זה כריסטיאן,החבר שלך,הבן אדם האהוב עלייך את מדברת עליו איתי כל שני וחמישי את באמת לא זוכרת?״ מיה שאלה והסתכלה על אנג׳ל במבט מופתע
״ל לא אני מצטערת..״ אנג׳ל ענתה ודמעות חנקו את גרוני
״אתם יכולים לצאת רגע?״ אנג׳ל שאלה את החבורה והם הנהנו ויצאו אחד אחרי השני
״אוקי אממ כריסטיאן מיה אמרה?״ היא שאלה ואני הנהנתי
״אני מצטערת שאני לא זוכרת אותך אבל לפי מה שמיה אמרה אתה חלק מאוד חשוב בחיים שלי אז אני מבטיחה שאנסה להיזכר כמה שאני יכולה״ היא אמרה וחייכה אליי ואני חייכתי אלייה ואז הרופאה נכנסה
״צריך מישהו שישאר איתה לילה והילדים בחוץ לא יכולים אתה תוכל להישאר איתה?״
״כן כמובן אני אשאר״ אמרתי מנסה עדיין לא להוריד את הדמעות שחונקות אותי.
״סבבה יביאו לך שמיכה וכרית ותוכל לישון פה על הכורסא שליד המיטה שלה״
״סגור תודה״ עניתי והרופאה יצאה
״את יכולה ללכת לישון אם את עייפה עכשיו אחת עשרה וחצי״ אמרתי לאנג׳ל אחרי שראיתי שהיא מפהקת
״אוקי תודה כריסטיאן לילה טוב״ היא אמרה וחייכה אליי
״לילה טוב אנג׳ל״ עניתי והלכתי לישון,אני לא מאמין שהיא שכחה אותי דווקא אותי.
______________________
אוקיי בגלל שלא רציתי שאנג׳ל וכריסטיאן יריבו אז הנה היא שכחה אותו יאיי!! סתםסתם אל תשנאו אותי על הפרק הזה בבקשה❤️

Her angel eyesWhere stories live. Discover now