נקודת מבט הארי
קמתי לעוד בוקר רגיל במגורים של המפקדים.
זהו עוד יום רגיל שבו אני צריך ללכת לבדוק את האסירים , אני רק מקווה שהימים יעברו ואז אני כבר לא אצטרך לראות את הפרצוף שלהם .
נמאס לי כבר מהם שיהרגו אותם כבר ואז סוף סןף אני לא אצטרך לראות את הפרצוף של הילד הזה .
יצאתי מהחדר והלכתי אל התאים שלהם אותו ילד לא היה שם מכיוון שיום לפני הוא הכה אותי הוא באמת חשב שהוא יכול להרביץ לי? אני אפילו לא הרגשתי את ה"מכות" שלו הלכתי אל עבר הצינוק כדי לשחרר אותו ולהזהיר אותו.
שעברתי על יד הצינוק הוא הסתכל עליי בפנים כעוסות אחרי מה שהוא עשה שיסתכל זה לא מעניין אותי .
התקדמתי אל עבר שאר התאים של השבויים לראות שלא קרה משהו חריג, הכל כמו שצריך .
עכשיו הם צריכים ללכת לאכול אם אתם קוראים לזה אוכל .
הובלנו אותם אל חדר האוכל הלכתי אל השורה שלהם ובדקתי שכולם שם ואף אחד לא ברח, כולם פה.
עברו כמה דקות וכולם כבר לקחו את האוכל שלהם שמעתי כמה צעקות וראיתי התקהלות , ישר התקדמתי אל עבר המקום וראיתי כמה מהסוהרים תופסים את הילד הקטן , היה לו מבט כל כך מסכן והוא נראה חסר אונים, התקדמתי לעברם ואמרתי
" תעזבו אותו הוא הבעיה שלי מעכשיו" הם ישר שחררו אותו והילד הסתכל עליי בעיניים גדולות תוך כדי שהוא נצמד לחיקי.
הוא התקרב אליי ולקחתי אותו למקומו , אחרי שהוא התיישב לאכול הלכתי אל עבר הסוהרים ושאלתי אותם מה הוא עשה,
" הוא ניסה לברוח " אחד מנם אמר לי בקול נוקשה .
"הבנתי "החזרתי להם והמשכתי ללכת
התקדמתי אל הילד ותפסתי בידו , אני לא אשקר זה היה בחוזקה הוא ישר הסתובב אליי וניסה לדחוף אותי
" תעמוד פה ואל תזוז תקשיב לי" אמרתי בקול נוקשה , הוא ישר נעמד ולא עשה בעיות והסתכל עליי עם עיניו הגדולות והכחולות
" אתה לא תצליח לברוח מפה אף אחד לא הצליח אז אל תנסה שוב כי זה לא ילך לך אנחנו מכירים את כל הדרכים שיש שלא תחשוב שאתה יותר טוב מאיתנו"
ראיתי בעיניו שהוא פחד מהמילים שיצאו לי הרגע מהפה "ברור?" שאלתי כדי לחזק את עמדתי , הוא רק הנהן עם ראשו והלך אחרי שאמרתי לו שהוא יכול ללכת כמובן .
המשכתי להסתובב ביניהם היו כאלה מבוגרים היו ילדים שקצת ריחמתי עליהם הם לא גדלו בחיים רגילים אבל אני לא אמור לרחם עליהם הם אנשים פשוטים שלא עשו כלום כדי להיות טובים זה הסוף שלהם זה מגיע להם .
שכנעתי את עצמי שזה מגיע להם ,כל מי שעברתי לידו ישר ברח והתרחק ממני .
וככה עבר לו עוד יום לא קרה משהו מיוחד , אחרי שליוינו אותם אל התאים שלהם בחזרה, עברתי אל החדר של המפקדים ולא הפסקתי לחשוב על מה שהילד הקטן עשה או יותר נכון אמר.
שהוא נכנס לחדר הוא קרא לי התקרבתי אליו והוא אמר לי תודה על זה שלקחתי אותו מהסוהרים , בדרך כלל אף אחד לא מבקש תודה על דברים כאלה אולי רק על הצלה ממוות,
או בכלל מראים רגשות מרוב שהם מפחדים , זה הכניס אותי לשוק אבל הייתי כל כך עייף שנרדמתי במחשבות על זה .
--------------------------------------------
הייייייייי
איך החופש???
אני מקווה שאתם נהנים מהסיפור אני יודעת שפרקים לא עולים מהר אבל אני אשתדל לעלות עוד פרק .
אני אשמח אם תשתפו תעשו לייק ותגובה
תודה רבה זה ממש לא מובן מאליו תודה תודה
לעוד עדכונים אתם מוזמנים לעקוב באינסטגרם I.only.ttied.to.protect.you
LOVE H.S❤
YOU ARE READING
I only tried to protect you... l.s
Mystery / Thriller*גמור* הארי הוא מפקד בצבא , שתמיד שיבחו אותו על עבודה נפלאה אין אצלו דבר כזה רחמים . לואי הוא נער שנקלע למלחמה בגלל אביו . מה יקרה שהארי המפקד האכזרי יפגוש את הנער הרגיש האם הוא יהיה אכזרי גם אליו ? האם לואי יצליח לצאת מהמחנה? את כל התשובות תמצאו ב...
