זאת שוב אני , כן כן איזה חופרתת .
נקודת מבט כללית :
אחרי מה שהארי ראה שקרה אתמול הוא החליט שהוא לא יכול יותר לסבול את זה .
הוא ירד אל הצינוק וראה את הילד הקטן מחובק לעצמו בתנוחה של תינוק עד כדי כך שהילד תכף נעלם מרוב שהוא רזה הוא חייב לעשות משהו בנוגע לזה .
הוא ילה למעלה הלך אל עבר המטבח של המפקדים לקח את כל האוכל שהוא רואה וירד למטה אל לואי .
שהוא הגיע ללואי הוא ראה שהוא עדיין ישן , הוא יהיה חייב להעיר אותו כי הדלת של הצינוק לא שקטה במיוחד .
הארי הסתכל על הקטן וחייך נהנה מלראות את הילד הקטן, הרזון שלו מאוד הפריע להארי אבל הוא התפעל איך גם שהוא כל כך רזה הוא כל כך יפה , הניצוץ הזה בעיניים שלו שמדברים איתו השפתיים הקטנות החמודות והוורודות שלו פשוט שובות את הארי , שרוצה לנשק אותן בכל פעם שמתסכל עליו ,הוא לא חושב שהוא יצליח להחזיק מעמד עוד על כך הרבה זמן .
הארי הוציא ממכנסו את המפתח של הדלת הכניס אותה אל הציר וסיבב בשקט כמה שיכל אך הדלת עדיין עשתה רעש שגרמה ללואי לקפוץ מהרצפה עלייה ישן .
לואי ישר נצמד לקיר יותר ממה שהגיוני והסתכל במבוכה אל כפות רגליו .
הארי נכנס אל החדר התקרב אל לואי הוריד את מבטו וביקש
" תסתכל לפה " ,
לואי הרים את מבטו בציפייה ובפחד לא יודע מה הוא הולך לראות , הוא פחד שהארי הולך לעשות לו משהו , אמא שלו תמיד אמרה לו שיש אנשים בחיים שמחפשים רק את גופם של אחרים ולא את הנשמה שלהם ומאז לואי מפחד מקרבה .
הוא מפחד שיעשו לו משהו פה .
שהארי מתקרב אל לואי , לואי נרתע הארי עומד ממש קרוב אל לואי ולואי מתפלל שהקיר יפתח והוא יפול לתוכו .
מה שלא קורה, בכל הזמן הזה לואי הספיק להוריד את מבטו לרצפה שוב הארי שחרר יד אחת כדי שתהיה פנויה והרים את מבטו של הילד .
לואי נלחץ מאוד והתחיל לרעוד ונעמדו לו דמעות בעיניים .
" אל תדאג אני לא אעשה לך כלום " הארי הוציא מפיו ולואי שחרר נשימה שלא ידע שהחזיק בכלל .
" קח תאכל את זה אתה חיוור " הארי אמר בקול רגוע ושקט והגיש ללואי את האוכל שהביא .
לואי לא ידע איך להגיב או מה לעשות , הרי לא בכל יום מביאים לו סוג של פרס על מה שעשה .
" קח ילדון אני לא אפגע בך , אין שם חומר רעיל , תאכל זה טוב "
לואי התסכל על הארי שוב ובסוף לקח את האוכל , הוא התיישב בפינת החדר והחל לאכול במהירות לא שם לב שהארי מסתכל עליו בכל הזמן הזה מהופנט מכמה מהר הילד אוכל כאילו בכל רגע יכולים לקחת לו את האוכל .
אוכל בכזאת רעבתנות כאילו זו הארוחה הארונה של חייו .
אך הארי לא יכל לשפוט אולי זו באמת תהיה הארוחה האחרונה שלו לעוד שבועיים .
לואי מסיים לאכול תוך כמה שניות ומנקה את פיו , הוא ניגש אל הארי אך ברגע שעשה את זה הוא טיפה התחרט כי לא ידע מה הוא צריך לעשות כיצד הוא צריך להגיב .
הארי קירב את ידו אל פניו של לואי מרגיש את עורו הנעים והרך הוא עשה את כל זה כדי לנקות לו לכלכוך על פניו אך בתוך תוכו ידע שיש במגע הזה יותר מסתם מגע הוא חייב ללטף את הילדון הקטן .
" תודה על האוכל " אמר לואי בשקט , הארי בקושי הצליח לשמוע משהו .
הארי ראה שלואי נאבק עם עצמו אם לומר עוד משהו כך בסופו של דבר לואי אמר זאת בקול
" אתה יודע איפה התמונה שלי?" הילד שאל עם עיניים גדולות
הארי לא יכל לעמוד בזה כבר מה שחסר לו עכשיו זה שהילד הקטנציק הזה יתחיל לבכות מולו הוא לא יודע מה לעשות או איך להגיב
"לא " הארי עונה בקול נוקשה כדי להסתיר את מה שהוא מרגיש באמת .
הילד ממשיך להסתכל עליו דמעות נקוות בצידי עיניו , אך הוא מוציא מפיו בקול שבור
" תודה על זה " ומצביע על האוכל או מה שנשאר ממנו בפינת החדר .
הארי לא יכל לעמוד הזה כבר הוא ניגש אל הילד הקטן תפס את פניו ונישק אותו בחוזקה על שפתיו הרכות והנעימות כמשי .
---------------------------------------------
הוווו עוד פרקקק
מקווה שנהנתן
מה אתן חושבות על הארי ואוליביה ?
לאב יו אול
תצביעו תגיבו ותשתפו
LOVE H.S ❤
YOU ARE READING
I only tried to protect you... l.s
Mystery / Thriller*גמור* הארי הוא מפקד בצבא , שתמיד שיבחו אותו על עבודה נפלאה אין אצלו דבר כזה רחמים . לואי הוא נער שנקלע למלחמה בגלל אביו . מה יקרה שהארי המפקד האכזרי יפגוש את הנער הרגיש האם הוא יהיה אכזרי גם אליו ? האם לואי יצליח לצאת מהמחנה? את כל התשובות תמצאו ב...
