part 2

51 9 2
                                    

היי אני מצטערת שנעלמתי הנה פרק

נקודת מבט לואי:

העבירו אותנו לתוך יער גדול אחרי שלקחו אותנו מהבתים שלנו , היער היה ענקי העצים כל כך גדולים והחושך היה גדול ,היו מלא דחיפות צעקות ואנשים שנפלו וניסו לקום ולא הצליחו.

הייתי כל כך מפוחד שפשוט המשכתי ללכת לא ידעתי מה אני עושה ,
פתאום הגיע אחד מהמפקדים וצעק עלינו ללכת יותר מהר .
שהוא הגיע אליי הרמתי את ראשי ושאלתי אותו האם נצא מפה הוא רק צחקק אמר כמה מילים פוגעניות והמשיך ללכת .

הגענו אל המחנה שלנו אמרו לנו שזה יהיה הבית החדש שלנו אני לא רוצה את הבית הזה אני רק רוצה את אמא שלי ואת המשפחה שלי
ואת הבית שלנו אני לא רוצה להיות פה .

הפרידו אותי מהמשפחה שלי ביום הראשון,  אני כל כך מתגעגע אליהם הם תמיד אמרו לי למצוא את הטוב בכל מקום וכאן מצאתי איזשהו זקן שהיה ממש נחמד הוא תמיד דאג להצחיק אותי ושאני לא אהיה עצוב, עד שאותו מפקד רע לקח אותו מאז הוא לא חזר אל התא
אולי הם העבירו אותו מקום?
הכל בגללי הכל בגלל שצחקתי ,הצחוק המפגר שלי .

זה היום השני שלנו פה והאנשים הגיעו כדי להעיר אותנו בצעקות אני לא ישנתי כל הלילה בגלל שרציתי לדעת אולי הם יחזירו את החבר היחיד שלי לתא .
זה לא קרה הם לא החזירו אותו אני מקווה לראות אותו בארוחת הבוקר .

יצאתי מהתא שלי אחרי שציוו עליי ללכת לאכול הייתי ממש רעב לא אכלתי יומיים שלמים, לקחתי את המגש שלי וניגשתי לקחת את האוכל ,  כל הזמן ניסיתי לחפש את החבר שלי לתא אבל לא מצאתי אותו..
האוכל פה לא היה כל כך מגרה אך הייתי כל כך רעב שזה לא שינה לי .
סיימתי לאכול אך הבטן שלי רעבה לעוד , אבל כמו שאמא הסבירה לי לפני שיצאתי זה אסור . אסור לבקש עוד !

הובילו אותנו לחדרים שלנו שוב . אחרי חצי שעה עבר שם אותו אחד מאתמול שלקח את החבר היחידי שלי ישר קפצתי על השער ושאלתי אותו
" איפה החבר שהיה איתי בתא ? הוא יחזור ?" שאלתי בתקווה שיחזירו לי אותו .
" חבר? " הוא ענה בזלזול וצחקק " אתה לא באמת חושב שהוא יחזור נכון? " הוא אמר והמשיך ללכת מצחקק
ניגשתי חזרה לשבת על המיטה שלי. ואז הבנתי .
הם הרגו אותו.

התחלתי לבכות ולא הפסקתי גם שאותו " מפקד" עבר ליד התא שלי היה לו פרצוף שונה ממה שהיה לו היום בבוקר אבל זה לא היה אכפת לי אני רק רציתי להרביץ לו . למה הוא עשה את זה למה הוא הרג אותו הוא היחידי שגרם לי לצחוק פה .
זה כל מה שעבר לי בראש כל היום .

אחרי כמה שעות הגיעה השעה שמוציאים אותנו אל החצר , החלטתי שאני עושה את זה .
באומץ הלכתי אל אותו מפקד וצעקתי עליו " למה עשית את זה ? מה הוא עשה לך?" אותו מפקד אמר לי להתרחק ולא לצעוק עליו

היה לו פרצוף אדיש כאילו לא צעקתי עליו עכשיו , החלטתי שנמאס לי אז התקרבתי אליו והתחלתי להרביץ לו תוך כדי צעקתי " למה ? למה? " אפילו לא שמתי לב שהתחלתי לבכות הוא ישר תפס לי את הידיים  " אתה לא עשית את זה " הוא מלמל והוביל אותי אל חדר הרבה יותר קטן מהחדר שלנו הוא דחף אותי פנימה ואמר " בפעם הבאה זה יהיה הוצאה להורג "
לא הפסקתי לבכות כל הערב עד שנרדמתי על רצפת האבן הקשה .
רק מתפלל שיעירו אותי מהסיוט הזה .

---------------------------------------------
טובבב אז היי סורי שנעלמתי ,
איך החופש שלכם?
אני מצטערת שזה יצא קצר .
אל תשכחו להצביע ואם תוכלו לשתף אני אשמח מאודדד
LOVE H.S ❤

I only tried to protect you...  l.sWhere stories live. Discover now