chapter 18

405 37 40
                                    

נקודת מבט ג'נה;

הייתי ברחוב והדמעוח לא הפסיקו מלפול...
למה אמרתי דברים כל כך מרושעים אל גאנגקוק? למה הייתי חייב להיות כזה..
הרי ברור שטאהיונג וגאנגקוק מתאימים כל כך.  הרי ברור שאני רק הפרעתי להם בדרך..
ברור שאני הייתי הבעיה שלהם.
למה הייתי חבר רע כל כך?..למה הבאתי מקום לרגשות שלי?..
למה חשבתי שטאהיונג יאהב אותי.
למה חשבתי שמישהו ירצה בי..הרי הכל סתם זיוף לא?..
אין דבר כזה אהבה בעולם שלי. אין דבר כזה. זה לא קיים.
אני מרגיש מטופש כל כך שאני שוקע ברחמים העצמיים הללו.
הייתי בחצר הבית שלי, ההורים שלי היו באמריקה, הם חוזרים רק בסוף השנה. אחותי הייתה בבית כמובן, כמו תמיד.
היא הייתה דוגמנית ועמדה להתחתן..
כל כך שנאתי את העובדה שלא משנה מה אעשה..גם המשפחה שלי לא תאהב אותי.
אף אחד לא אוהב אותי בעולם הזה.
החבר הכי טוב שלי..והחבר היחיד שלי- לא אוהב אותי ולבטח שונא אותי על מה שעשיתי למי שאהב באמת.
ההורים שלי כמעט ולא מדברים איתי בגלל העובדה שאני נמשך לגברים.
ואחותי?.. היא אף פעם לא אהבה אותי, היא רק הראתה לי את האהבה המזויפת שלה.
אין לי אף אחד בחיי..נשארתי אני לבד. אני ועצמי. אין לי עוד מישהו..
לקחתי נשימה עמוקה..ונכנסתי אל הבית.
אחותי הייתה בסלון, מסתכלת על עצמה במראה, ומסדרת את השיער שלה למרות שהיה מסודר.
גופה היה יפייפה כל כך, והיא הייתה שקועה עד אפס מקום באהבת קהל. "ג'נה, שלום!" אמרה בחינניות, וחייכה.
פניה היפות גרמו לי לחשוב שאולי תווי פני יפים גם כן.
"ג'נה מה זה, למה אתה בוכה" היא שאלה.
זה הרגיש לי מוזר כל כך..הרי אף אחד מעולם לא שאל אותי את זה..
חוץ- חוץ מטאהיונג.
"א-אני..." ניסיתי לאמר, ניסיתי לאמר לה שעל ליבי..אבל השתפנתי. בכיתי. הסגרתי..
"ג'נה, ספר לי" אמר וליטפה את הכתף שלי, נפלתי על הרצפה בסלון. שבור. בלגן אחד גדול של כאב.
"ג'נה.." היא אמרה וליטפה את ראשי, היה בה דאגה. זה היה זר לי. אבל שמחתי, אולי..אולי אחותי תשאר איתי? אולי כן יהיה לי אדם בחיים שאוהב אותי? אולי לא אהיה לבדי..?
משכתי באפי והרמתי את ראשי אליה, "מיי..את- א-את חושבת שמישהו" אמרתי ומשכתי באפי, בולע את רוקי ומנסה לדבר שוב, אבל נשברתי פעם נוספת , "א-את חושבת שמישהו א-אי פעם יאהב א-אותי?" שאלתי,
הכאב בקולי הורגש, הכל היה נראה אפור וקודר,
מטושטש ולא ברור. 
"ברור שמישהו יאהב איתך ג'נה! אני אוהבת אותך" אמרה מיי, ואני הסתכלתי עליה במבט לא מאמין,
"מיי..את אף פעם לא אהבת אותי" אמרתי ונשברתי אפילו יותר..
"זה לא נכון.." אמרה מיי, היא נשמעה פגועה. "אני אוהבת אותך ג'נה" אמרה וחיבקה אותי, בכיתי על הכתף שלה,
"ספר לי מה קרה אח קטן" אמרה מיי וליטפה את הראש שלי, ישבנו על הספה ואני הנחתי טת הראש שלי על היריכיים שלה, מרטיב את השמלה המהודרת שלבשה.
"אני אמרתי לטאהיונג שאני אוהב אותו.." אמרתי ונשמתי עמוק
"אמרתי לו שאני רוצה לצאת איתו.." ניגבתי את הדמעות שלי
"והוא הסכים לצאת איתי" חייכתי חיוך קטן ואחותי ליטפה את לחיי, "זה דבר טוב לא?.." שאלה ועברה על ידה חזרה אל ראשי,
"ברור שזה טוב..אבל- מתסב-בר שהוא ל-לא אהב אותי.." אמרתי והרמתי את ראשי ממנה, מסתכל ישירות אל עיניה .
"הוא פגש מישהו בשם גאנגקוק..הוא אוהב את גאנגקוק. הוא לא אוהב אותי..הוא היה מבולבל.." אמרתי, המשכתי לבכות.
"ייתכן שתהיה לי אהבה..?" שאלתי ועיני היו מלאות דמעות,
הוריי ואפילו טאהיונג לא אוהבים אותי..
אחותי נשארה לי?
"אני אוהבת אותך ג'נה, זה כל מה שמשנה כרגע" חייכה מיי,
"אל תדאג..תהיה לך אהבה" היא חיבקה אותי חזק.
"כפי שאתה יודע ג'נה..אני מתחתנת, אני אעבור איתו לצרפת, לבית שלו, אתה יכול לעבור איתי" חייכה מיי שוב,
"אני רוצה לעבור איתך.." אמרתי "אני רוצה להתחיל מחדש" אמרתי בחיוך.








__
ג'נה שלי~♡

ℍ𝕖𝕪 ℙ𝕒𝕣𝕥𝕟𝕖𝕣// Teakook✔︎Where stories live. Discover now