זה לא פייר
אני מרגיש כל כך לבד בבית מלא אנשים
אני מרגיש שנוא בסביבה כל כך אוהבת
אני מרגיש חסר תועלת אחרי כל הדברים שעשיתי למען כולם
אני מרגיש טיפש למרות שאני בפאקינג כיתה מדעית
אני מרגיש כל כך מזיוף למרות שאני מנסה להיות אמיתי
אני מרגיש כל כך מדוכא למרות שאני משכנע את כולם שאני שמח
יש לי צורך עז לחתוך את עצמי למרות שאני אמור להיות בסדר
אני מרגיש בודד למרות שיש לי כל כך הרבה חברים טובים
אני יודע שאני צריך לטפל בעצמי אבל פשוט אין לי כוח
אני יודע שאני מזיק לעצמי אבל קשה לי
לא בא לי יותר
כל כך הרבה על הראש וכל כך הרבה אוברטינקינג(overthinking)
יש לי כל הזמן הרגשה לא טובה בבטן
אני כל הזמן דוחק את הרגשות שלי
ואף פעם לא משתף מישהו בהכל
אבל למה בחייאת רבעק
אין לי כבר כוח
פשוט לשכב במיטה כל היום ולא לעשות כלום
אין לי כוחות לבכות יותר
זה כאילו שום דבר לא יכול לעזור חוץ מלטבוע במוסיקה שלי שמסיחה את דעתי מהכל
וגם את זה בקרוב לא אוכל לעשות
איך אני מסביר את כל זה להורים שלי?
לפסיכולוגית שלי?
להודות שאני לא בסדר
אני שבור
בדיכאון
למרות המסע הארוך של השנתיים אני עדיין לא בסדר
איך אני אגיד להם את זה?
שאני לא מרגיש בטוח בעצמי
שאני מרגיש חסר תועלת
נטל
טיפש
מטומטם
בכיין
מזוייף
חסר חיים
מגעיל
יוצא דופן
מוזר
...
והאמת? לא פלא שאני עייף כל הזמן
לשמור את כל זה בפנים זה מעייף
YOU ARE READING
סודות המתחבאים בעמוקים.
Novela Juvenilזה ספר שבו אני נותנת לכל הרגשות שלי לפרוץ החוצה. אני לא מצנזרת וכל מה שעובר לי בראש אני מתכננת לכתוב פה. יש גם חלקים באנגלית. טריגר פגיעה עצמית, אובדניות, להט״ב, הומופוביה בהשראת @TheLavandaGhost קריאה על אחריות הקורא בלבד.
