"א-אבא.. תפסיק." התחנן תום לאביו שהמשיך להכות אותו, הוא פסק לרגע מלבעוט בו והחל לדבר, "אני לא אבא שלך, אתה לא הבן שלי! ילד טיפש, גרוע בלימודים, לא מרוויח כסף הביתה ומתחצף אליי!"
"אבל ל-לא התחצפתי-" "-אל תקטע את דבריי!" הוא הרגיש את כל גופו צורב מהמכות.
הוא ישב על הרצפה, ניסה לקום כשעל פניו הבעה כואבת, כשלפתע, בקבוק זכוכית התנפץ לראשו--
____
פעימה פעימה פעימה
תום הניח את ידו על ליבו והתנשף בכבדות, רק לפני רגע הוא עזב את הבית ועכשיו הוא קיבל סיוט על אביו.. איזו פרידה נהדרת.
הבלונדיני סרק את סביבתו. 'מוזר' הוא חשב 'אני זוכר שהתיישבתי מאחורי התחנה..'
הוא ישב על ספסל התחנה, סוודר מונח על כתפו כשהוא נשען על.. 'רגע מה?' תום נרתע הצידה ברגע שקלט שהוא נשען על אדם זר.
הוא היה שקוע עמוק בשינה, הוא נראה שליו.
שיערו היה חלק ומסודר יפה על מצחו, הוא לבש חולצה דקה בצבע לבן וג'ינס שחור.
'מה הוא עושה פה? מה אני עושה לידו?!'
ואז זה פגע בו.
"וואו יש לך עיניים כחולות..!"
"אממ..כן." זה היה אותו זר שישב לצידו באותם רגעים.
"א-אתה נראה כמו מלאך.. כ-כזה יפה.."
הוא זוכר את השני הסיט את מבטו כשאוזניו הפכו לאדומות.
"אתה רוצה את הסוודר שלי?"
הוא זוכר איך הוא בהה בשחור השיער,
"..לא."
"הא?-" מבטו של השני נראה קצת מופתע כשתום נזכר איך הוא פשוט חיבק אותו מתחת לסוודר..
"נעים.." הוא זכר את עצמו אומר.
"י-יופי.. א-אתה יכול להישאר ככה עד שאראה מה לעשות.." השני היה מובך בבירור.
'מה לעזאזל עשיתי.'
תום התרחק מהשני, 'קוראים לו דניאל..?' הוא הניח את כפות ידיו על פניו כשהמבוכה עלתה בו.
הוא שמע את הגדול מפהק וככל הנראה מתעורר,
עכשיו הוא הבין שפניו בטוח אדומות.
"א-אממ, היי.. תום." הוא אמר לו,
"ה-היי, דניאל..
אני מתנצל על אתמול.." הוא הסיר את ידיו מפרצופו והמשיך לדבר, "ז-זה אממ פשוט שהייתי שיכור כמו שיכולת לראות.. לא הבנתי מה אני עושה, סליחה."
שחור השיער החל לצחקק ותום הסיר את מבטו, "מה כל כל מצחיק, המ." הוא מלמל בזעף קל.
"כלום.. זה פשוט שאתה כולך אדום, זה חמוד.
ולגבי אתמול הכל טוב. אין צורך להתנצל."
"טוב אממ.." דניאל זז במקומו בחוסר נוחות,
"מה עכשיו? אתה נוסע חזרה הביתה?" הוא קיפל את הסוודר שלו לתוך תיקו.
"לא." תום הרים את מבטו אל השמיים, 'הייתי יכול, אילו היה מקום שיכולתי לקרוא לו ככה. בית.'
"הא, למה אתה מתכוון?" שחור השיער שאל כשבילבול ניכר על פניו,
"הו, זה פשוט ש.." אנחה נפלטה מפיו, "אין לי ממש לאן לחזור כרגע."
הוא הביט לרצפה ושיחק בידיו בעצבנות.
התשובה שהוא קיבל הייתה שתיקה, תום היה קצת מאוכזב.
כמובן, הוא לא ציפה שאותו זר יציע לו מקום להיות בו בינתיים או משהו כזה.. אבל עדיין משהו קצת הציק לו..
"אתה רוצה ללכת לדירה שלי בינתיים?"
רגע מה,
"-למה אתה מתכוון..?" הבלונדיני מעט התעודד אבל די חשד, מה זאת אומרת ללכת לדירה שלו?
"בדיוק למה שאמרתי.
אמרת שאין לך לאן ללכת כרגע, לי יש דירה. אמנם לא ממש גדולה אבל יש מקום לשנינו..
אז אם תרצה לבוא אליי ל..כמה זמן שתצטרך, אתה מוזמן."
תום חשב על זה לרגע, 'זה לא שיש לי מה להפסיד..'
"..בסדר."
בזווית פיו של דניאל הופיע חיוך צדדי קטן, עד שנאנח, "עכשיו, מה שנשאר זה לחכות לאוטובוס."
YOU ARE READING
דניאל ותום (BoyxBoy)
Romanceלדניאל יש חיים רגילים ומשעממים. לקום כל בוקר, לאכול, לראות איזו סדרה.. הדברים הקלאסיים. עד כמה החיים של דניאל ישארו רגילים ומשעממים כשימצא את עצמו תקוע בתחנת אוטובוס נידחת באמצע שום מקום, יחד עם בחור בגילו, שיכור ומדמם?
