אפילוג

7.5K 185 92
                                    

נקודת מבט סהר
נכנסתי בדלת של הבית ושמעתי את הרעש של המים במטבח זורמים, הבנתי שאופל שוטפת כלים, היא לא רואה אותי אז היא תבהל כרגיל..

סגרתי את הדלת של הבית בשקט והתקרבתי למטבח, ראיתי את אן יושבת בכיסא שלה ליד האי מסתכלת על אמא שלה,

הן האהבות שלי בחיים.

אבל חסרים לי פה עוד שניים "אבא" אן צרחה כשראתה אותי וחייכתי,

"אמא, אבא!" אן צעקה שוב וצחקתי, הרמתי אותה ואופל אמרה בחיוך "ראיתי שאבא בא"

אן חיבקה אותי חזק וחיבקתי אותה בחזרה "נסיכה של אבא" אמרתי והרגשתי את הלב שלי מתפוצץ,

"התגעגעתי אליך" אן אמרה וחייכתי "גם אני התגעגעתי אלייך יפה שלי" אמרתי לה והיא כבר רצתה לרדת ממני, הורדתי אותה והיא הלכה למשחקים שלה,

אופל הסתכלה עליי וחייכתי "אין לך מושג כמה אני אוהב ומעריך אותך" אמרתי ומשכתי אותה לחיבוק, עד כמה שהבטן שלה נתנה לנו,

יש לנו 3 ילדים ועוד אחת בדרך,
שגיא בן 7
עידו בן 5
אן בת שנתיים
ואחת שבבטן של אופל.

נישקתי את אופל והעברתי את ידי על הבטן שלה,
אין ספק שאני מאושר.

יש לי את האישה שלי לידי, את הילדים שלי, אני צריך יותר מזה? רק שיהיו בריאים.
אני אדאג לכל השאר.

"אן תראה" אופל אמרה ואמרתי "ואת חושבת שהיא תזכור? גם אם כן, ההורים שלה מתנשקים, לגיטימי ביותר"

אופל גלגלה את עיניה בחיוך ודחפה אותי ממנה, חייכתי והיא חזרה לשטוף את הכלים,

"איפה הבנים?" שאלתי והיא אמרה "שגיא כועס מהרגע שהוא חזר מהבית ספר ועידו אצל חבר שלו"

"שגיא בחדר?" שאלתי והיא הנהנה, עליתי למעלה וראיתי שהדלת בחדר של שגיא סגורה, דפקתי פעמיים שידע שאני פותח את הדלת

"אמא די כבר" הוא צעק ונכנסתי לחדר, הוא זרק לעברי מבט וקבר את ראשו בכרית, גיחכתי בלב כי הייתי בול כמוהו, אמא שלי אומרת ששגיא שכפול שלי,

"אתה רוצה לספר לי מה קרה?" שאלתי והוא לא ענה, ישבתי על הכיסא הקטן שלו וקיוויתי לא לשבור אותו כי אחר כך אופל תהיה זאת שתשבור אותי,

הסתכלתי עליו ושתקתי,

"אני שונא את שליו! בגללו משחק הבא אני לא עולה לשחק" הוא צעק וצחקתי בליבי,

שגיא בחוג כדורגל, שליו זה ילד שנמצא איתו שם והם אף פעם לא הסתדרו

"למה בגללו אתה לא עולה?" שאלתי והוא אמר "הוא רב איתי ואבא נשבע לך שזה הוא התחיל הוא עשה את עצמו נופל ואמר למאמן שזה אני והוא האמין לו, אני לא משחק במשחק הבא"

שזה יהיה הצרות של הילד הזה...

"אתה רוצה שאני אדבר עם המאמן?" שאלתי והוא אמר "ואז יגידו שאני רץ לבכות להורים? אל תדבר איתו אני פשוט אכסח את שליו הזה אחרי האימון מחר"

לקחת סיכוןWhere stories live. Discover now