גיני שלי (BxB)

Part 31

אחרי שבועיים שג׳ון שוכב בבית חולים סוף סוף הוא השתחרר....

ג׳ון מגיע לחדר שלהם בפנימייה ורואה את שוני שוכב שם על המיטה ישן ושהחדר נקי ומצוחצח ומבין ששוני ניקה את החדר בשביל בואו,

ג׳ון מעיר בעדינות את שוני מחייך אליו וכשרואה את שוני פותח את עיניו ג׳ון מתנפל לחיבוק על שוני אחרי כמה דקות של חיבוק מתמשך שוני לוחש ״אני צריך לקום״ ג׳ון בתגובה ״נכון אתה צריך לקום אנחנו עוד שעה הולכים לאנשהו״ שוני קופץ מהמיטה מתרגש ושואל בסקרנות ״לאן הולכים?״ ״אתה תגלה אחר כך מלאך שלי, אתה תגלה אחר כך״ אחרי שעה וחצי הם מגיעים למקום הכי חשוב לג׳ון, אל הבית שלו,

שוני רואה את בדלת ונזכר בכל מה שרצה לשכוח, בכל מה שקרה להם ,בזה שאבא שלו רודף אחריו ובסופו של דבר ישיג את מה שרוצה, ג׳ון רואה את זה ששוני שוקע במחשבות של עצמו ומחבק אותו כיאלו קורא את מחשבותיו ואומר ״הוא לא יתפוס אותנו אני שומר עלייך״ ג׳ון פותח את הדלת ונכנס בדלת ולוקח איתו את שוני ואומר ״אני מצטער על הכאב שגרמתי לך״ שוני מחייך אל ג׳ון ואומר ״אתה לא צריך להצטער בפני אף פעם״ ג׳ון מושך את שוני אל עבר המטבח ומתחיל לספר ״ זה היה קצת לפני שהכרתי אותך, אנחנו היינו פה ואכלנו כמו משפחה נורמלית ואז מישהו דפק בדלת״ ג׳ון לוקח את שוני לחדר של ההורים שלו ״אמא שלי אמרה לי לחכות בחדר ותמימותי הלכתי לחדר של ההורים שלי, לא יודע למה אבל התחבאתי הרגשתי במרדף אבל אז לא ידעת עד כמה, התחבאתי בארון ראיתי שלושה אנשים נכנסים לחדר אני זיהיתי את ההורים שלי ועוד איש לא מוכר, היום אני כבר מזהה אותו מקילומטרים אבל אז לא ידעתי, ואז אני רואה אותו מוציא את אקדח ויורה שני כדורים שקטים לכיוון ההורים שלי ממטווח אפס ופוגע כדור אחד בלב של אמא שלי וכדור אחד בלב של אבא שלי, הם נפלו על הריצפה בלי סימן חיים לא היה נראה חרטה בפנים שלו של הרוצח ואני נשארתי מתחבא שם עד לרגע שבו הוא יצא מהבית והבן אדם הזה לא היה אחר מהאיש שמירר את החיים של שנינו האב המאמץ שלך, אחרי חודשיים בערך שגרתי ברחוב הכרתי אנשים נהייתי חשוב בקרב המאפיה ועד היום זה ככה יש לי אנשים שעוזרים לי לחיות ושומרים על הגב שלי ושלך ואז מצאתי אותו את הרוצח של ההורים שלי הוא היה עם הילד שלו ונראה כל כך שמח שזה חירפן אותי ופשוט לא יכלתי לעמוד בזה חכיתי שהם יפרדו וכך קרה אחרי זמן קצר הילד הלך לאיזה פינה רחוקה ועשה משהו רחוק מאנשים לא חיכיתי הייתי עצבני מזה שהוא חיי את החיים שלו כרגיל ובלי יחס לזה שההורים שלי מתו, הרגתי את הבן שלו, הייתי ילד קטן עם אקדח ברחוב יריתי ירייה אחת בליבו עם סימן של זה אני עשיתי בתור נקמה והייתי מרוצה מזה לא חייתי בסיוט של מוות כי עשיתי את זה בתור נקמה ואז אחרי זמן מה הכרתי אותך העובדות הסציליות הכירו בנינו וביום בו הכרנו התאהבתי בך״ שוני וג׳ון יושבים על הריצפה במקום בו ההורים של ג׳ון נהגו ומדברים ג׳ון מסתכל על שוני שבוכה מדבריו וממשיך לדבר ״היה לי כל כך כואב מזה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד אבל אני המשכתי בחיים נהפכתי לאח שלך ההורים שלך אהבו אותי אבל ידעתי שהם בסוף יבינו מי אני והם יזרקו אותי לכלבים בכל כוחי קיוותי שאתה לא תהייה חלק מזה שיזרקו אותי ויום אחד ראיתי אותו שוב מדבר עם ההורים שלך שוני ופחדתי כל כך שיקרה לך משהו ויום לאחר מכן הם עזבו אותנו כי הוא איים עליהם הם בהתחלה היססו אבל עשו זאת בסוף מפחד והשאירו אותנו מחזיקים ידיים שם בסמטה וכל זה היה בגללי, כל הסבל שלך בגללי, הכל״ שוני מחייך חיוך עצוב אל ג׳ון ואומר ״לא אשמתך הוא רע, הוא הרע בסיפור״ ג׳ון מנענע את הראש לשלילה ואומר ״בגללי הוא לקח אותך איתו, בגללי חייתה איתו״
ושוני מסתכל על ג׳ון ובוכה.

———————
עוד פרקקק😁