גיני שלי (BxB)

Part 28

אחרי שבוע ששניהם שוכבים במיטות שונות אחד ליד השני, שוני קם ומבין שהוא בבית חולים אחרי מה שקרה, הוא לא ידע כמה זמן עבר אבל הוא יודע שעבר הזמן שוני מתיישב על המיטה בזהירות ורואה את ג׳ון שוכב שם מחובר להרבה מכשירים ובלי יותר מידי מחשבה הוא מתנפל עליו לחיבוק, הוא מחבק אותו חזק כל כך ואומר לו ״אמרת שאתה הולך, אני פחדתי, תודה תודה תודה תודה כל כך תודה שלא עזבת אותי כאן לבד גיני שלי״ פתאום שוני רואה על ג׳ון חיוך קטן ושקצב הלב שלו מאיץ הוא קורא לו כמה פעמים להבין אם הוא ער, אבל הוא לא ער אבל הוא מרגיש ושומע אחרי כמה דקות ששוני מחבק את ג׳ון ליאם ודניאל נכנסים לחדר עם קפה בידיים שלהם ועם עיניים שנראות שהם לא ישנו שנה ופתאום הם רואים את שוני עומד על הרגליים שלו ער, דניאל לא חושבת הרבה ומפילה את הכוס מהלם ושמחה ומתנפלת על שוני לחיבוק ליאם מחייך אל שוני אבל מאוכזב מזה שחברו הטוב לא קם הוא ישר הלך לקרוא לרופא שיבדוק את שוני אחרי כמה בדיקות שהרופא ביצע שוני שואל מודאג ״יודעים מתי הוא יקום? הוא יזכור משהו?״ הרופא אומר לו ״הוא אמור לקום אבל לא יודעים מתי זה יכול לקרות בעוד יום יומיים חודש או שנה אי אפשר לדעת כלום בנתיים, ואם הוא יזכור אנחנו נצטרך לבדוק את זה כשהוא יקום״
שוני מסתכל מחייך בחיוך עצוב הוא יודע שהוא אחראי לזה והרופא מחייך אליו חיוך שמח ואומר לו בזמן שפורע את שיערו של שוני ״תזכור שהכל טוב היה לו מזל ועדיין של לו מזל זה שאתה חיי פה עומד לעשות אותו מאושר״ שוני מסתכל עליו מבולבל ״איך אתה יודע מה הוא חושב״ ״מידי פעם הוא היה מדבר כנראה מחלום שהוא רואה אבל הוא תמיד אמר •שוני אני אוהב אותך ותמיד ככה היה ותמיד ככה יהיה•״ שוני מחייך חיוך שמח אל הרופא ואומר לו ״תודה שהצלת את גיני שלי״ הרופא מחייך ומהנהן אל שוני ויוצא מהחדר

———————
הוצאתי עוד פרק למרות שאני לא בבית
אבל משעמם לי אז הוצאתי אותו😁