כשאלפים פוגשים חצויים ...

הייזל

התעוררתי בחדרה של סופי. פייפר עדין ישנה ואנבת התארגנה " בוקר טוב " אמרה לי אנבת בקול נמוך, נזהרת לא להעיר את פייפר " רוצה לרדת למטה?" שאלתי אותה. היא הנהנה . ירדנו לאורך המדרגות הצרות אל הסלון, שם ישבו הבנים. פרסי וליאו היו עסוקים בקרב אגודלים דרמטי , גייסון ופרנק ישבו ודיברו ביניהם על כלי נשק . " לאאאאא" צעק פרסי בתבוסה . ליאו גיחך " אמרתי לך שאני זכיתי במקום ראשון בקרב אגודלים ביסודי ובחטיבה " אמר ליאו בחיוך זחוח " בסדר, אבל בכל זאת , כולם יודעים שאני -"     
"מוח עצה " קטעה אנבת את פרסי באמצא משפטו," בואו נגמור את הדיון החסר משמעות הזה . מוח עצה , אפילו אני מנצחת אותך בזה " אמרה במבט משועשע . "  זה משהו שהייתי רוצה לראות " אמר ליאו מגחך ואנבת שלחה אליו מבט מצמית . יבבה נשמעה מלמעלה " פייפר" אמרתי בבהלה " אני אלך." אמר ג'ייסון במבט מודאג . " אז… אני יודעת שהבת שלי והמועצה שומרים עליכם ובוטחים בכם , אבל בואו נסכם את זה עכשיו , אני לא . יש בכל אחד מכם משהו מוזר, לא שאני אומרת שמוזר זה רע , אבל עדיין . אז , אני רוצה לדעת יותר פרטים על מי שאני מארחת בבית שלי" אמרה אדליין ממאחורינו " בואו נפתח את זה בתה ועוגיות " אמרה ונקשה באצבעותיה , אך במקום עוגיות ותה הופיע גליל מתכת בגודל כף היד שלי "הודעוגרמה" מלמל ליאו  (ה.כ אין לי מושג איך ליאו קרא לזה…) " מה זה ?" שאלה אדליין בהלם מוחלט. "זה… זה סוג של מכשיר שהמצאתי זה כמו הודעות בטלפון, רק שזה לחצוים" אמר ליאו " מה זה טלפון ?" שאלה אדלייין במצח מקומט                                        " זה סוג של אמצעי תקשורת " אמרתי ואדליין הנהנה.
" חרוט על זה משהו פה בצד" אמרתי לאחר כמה דקות שהתבוננו בהודעוגרמה " תביאי" אמר ליאו והגשתי לו את הגליל .הוא קימט את מצחו " את צודקת , אני לא חרטתי את זה, זה ביוונית עתיקה , כ-כיר-רון" קרא ליאו במגומגם את השפה הזרה . " כירון? מה השם של כירון עושה שם ?" שאל פרסי " אולי הוא מצא דרך לשלוח לנו את ההודעה הזאת, צריך לקרוא לפייפר וג'ייסון " אמר פרנק " אני אלך" אמר ועלה למעלה . כעבור כמה דקות הופיעו - גריידי, סופי, ג'ייסון, פרנק ופייפר שהייתה עם עינים אדומות מבכי " מה קרה פייפר ?" שאלה אנבת בדאגה           " חלום רע" אמרה פייפר ותחושת הזדהות הופיע בתוכי " כירון שלח הודעה דרך ההודעוגרמה של ליאו . עדיין לא פתחנו אותה, חיכינו לכם " אמרתי .
ליאו החזיק את ההודעוגרמה וסובב אותה בידו לפתע הופיע מין דף שעליו הופיע כירון           " איפה אתם ? אם ההודעה הזאת מגיעה לידיכם זה אומר שזה באמת מה שאני חושב והנבואה אמיתית. תחזרו מהר למחנה ,                                   הנבואה אמורה להתרחש  --- ה --- עכ ---" אמר כירון בדאגה  כשלפתע נקטע הוידיאו וההודעוגרמה התפוצצה בבום .
" מה זה היה ??" שאל ג'ייסון בפה פעור בזמן שליאו מנסה לחבר את החלקים ולשחזר את ההודעה , אך ניכל בכישלון .
" אז… מה עושים עכשיו ?" שאלתי " אני מנחש שאנחנו נוסעים למחנה המוזר שלכם " אמר קיף מהדלת כשמאחוריו כל שאר החבורה של סופי " קיף!" קראה סופי והלכה לברך לשלום את חבריה " מתברר שכן…" מלמל פרסי בתגובה לדבריו של קיף " רגע, יש דרך בכלל לחזור למחנה החצוים" שאלה פייפר " כן , מזנקים " אמרה ביאנה בהיסך דעת " מסביר המון"  אמר פרסי בציניות. אנבת תקעה בו מבט מצמיט והוא החזיר לה בתגובה מבט שואל, היא הרימה לעומתו גבות . וואו, כמה אנשים יכולים לדבר במבטים וגבות.
" מזנקים זה מין גביש שגורם לך לעבור בין קרני שמש "  אמרה סופי ( ה.כ לא זכרתי במדויק איך מזנק עובד…)                             " ועכשיו בעברית?" שאל ליאו בגבות מורמות " זה דרך לעבור ממקום למקום " אמרה ביאנה.    " אבל עכשיו כשאני חושבת על זה אפשר אולי פשוט להשתגר " ליאו נאנח " וזה מה ?" שאל        " אתה תראה "אמרה ביאנה בחיוך ממתיק סוד.
" טוב אז יוצאים לדרך " אמר דקס והחזיק בידי ביאנה וסופי. וככה יצאנו שיירה. מימין-
פיץ, לין, טאם , ביאנה, דקס , סופי , קיף , אני, פרנק , פייפר , ג'ייסון, ליאו, אנבת ופרסי. כולנו עמדנו על הקצה של הצוק וקפצנו.