כשאלפים פוגשים חצויים ...

פייפר

פרסי אמר " אנחנו לא מספרים להם שאנחנו חצוים . כודם נדע שאנחנו בוטחים בהם ואז נשקול את זה " אמר וכולם הנהנו
"אני חושבת שאפשר לבטוח בהם בשמות עכשיו כל אחד יציג את שמו ונגלה אם הם לצידנו או לא " אמרה הייזל
" אני פייפר " אמרתי לחבורה מאחורינו שאר חברי הציגו את שמותיהם . " מה אתם רוצים מאיתנו ?" שאלתי
בכנות. הנערה שקוראים לה סופי אמרה" אני עדין לא יודעת מי אתם ולמה הם חטפו אתכם אנחנו השתגרנו לכאן כדי להציל אתכם  אבל אני מבטיחה לכם עד שנגלה מי אתם אתם לא אויבים שלנו  "  סיימה את דבריה המוני שאלות הסתחררו בראשי " מה זאת אומרת השתגרתם לכאן ?" שאל פרסי בטון מזלזל "מוח עצה !" קראה אנבת במחאה "זה סוג של יכולת שקיימת אצל אלפים" אמרה סופי והרגשתי שהיא אומרת רק חצי מהאמת " וואו, וואו , וואו . אלפים? יכולות? נראה לי שאתם לא במיטבכם " אמר ליאו וכל החבורה הסתכלה עליו בפה פעור "אז זה למה לא עבדה לך טוב המכונה, הם לא אלפים . אתם בני אדם?" שאל טאם " לא , אנחנו דולפינים . ברוררר שאנחנו בני אדם מה עוד אנחנו יכולים להיות" אמר פרסי בטון מזלזל בזמן שאנבת גלגלה עיניים 'לפחות חצי בני אדם' חשבתי לעצמי       " אולי כדאי שנלך למקום יותר נורמלי
לדבר בו ?" הצעתי וחברי הנהנו יצאנו מהחדר ומאחורינו סופי וחבורתה "היציאה שם" אמרה הייזל והצביעה לשמאלנו" איך את יודעת?"  שאל פיץ " תחושת בטן " אמר פרנק מגבה אותה . הלכנו לעבר היציאה טיפסנו בסולם המוזר ויצאנו לנוף של עיר יפיפיה מלאה בדולח וכסף  . לין אמרה " תחזיקו ידיים חזק " והם התעופפו החזקתי חזק ביד של ג'ייסון כי הרגשתי שגם הוא משתמש בזרמי אוויר הוא הפסיק להתעופף. המשכנו לעוף עד יחסית גבוה ו… נפלנו.