חלק 1- ליפול מהשמיים

11 2 3
                                    

נקודת מבט אהובה
זה היה יום נהדר באמת כל כך שמחתי שזה היום שנבחר לי סוף סוף אני יוכל לעזור לאדם במצוקה שכל כך צריך את העזרה שלי,אבל ברור שהיו חייבים לשלוח איתי את אלי כדי לבטח 'שהכל הולך כשורה' כמו שתמיד אומרים תמיד שולחים אותו כמו שומר ראש לראות שאני לא עושה בעיות אבל אני לא בעייתית בכלל הם פשוט לא יודעים חושבים שהגדול יודע יותר טוב וזה לא נכון אני הרבה יותר אחרית ממנו.
היום ידעתי שאני לא אלבש את הבגדים הרגילים החצאית האדומה שלי עם הגרביון הלבן הארוך ונעליי הבובה השחורות שלישלי את החולצה הלבנה שלי ומעליה את ג׳קט הורוד שלי עם סמל בית ספר, היום לבשתי גרביון שחור עם חצאית לבנה ווורודה מעלה זה חגורה לבנה יפיפה,חולצה שחורהעם כיתוב של 'LOVE' על סוג של עליונית יפה ולבנה וכמובן מגפיים שחורות עם שרוכים אדומים וורודים,אני תמיד צריכה לייצג מה התחום שלי לפי בגדים,ואתם יודעים אהבה,שמתי מעט איפור כדי להראות יותר רצינית עשיתי שתי צמות ולקחתי למאחורי ראשי כולם יכלו לראות את הצבע שלי שמתי בושם מתוק שאמא הביאה לי במיוחד לי ויצאתי החוצה מהחדר כמובן היה לי תיק על הגב לבן שחור אדום וורוד אתן לכם לדמיין באיזה עיצוב התלתלים שלי קפצו,כשהגעתי לנקודת איסוף הייתי צריכה לקרוא משהו אז שמתי את המשקפיים שלי והיה כתוב
"כמה חוקים
1.תמיד להשתמש לטובת הכלל אף פעם לא לעצמך
2.לא להיחשף! במידה ונחשפים מוחקים( יש לכם משקה מיוחד בתיק)
3.לא לעצור יותר מידי את הזמן
4.להשתלב ולהתחבר
5.ולא להתאהב באף אדם! אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה אחרי אז לא להסתכן"
קראתי הכל ואז הרגשתי יד נוגעת לי בכתף מיד הסתובבתי וראיתי את אליהו עומד מולי ואז הסתכל לי על האוזניים היה לו חיוך לא קטן,נשמתי נשימה עמוקה ואז אליהו אמר לי "עשית עוד עגיל? זה חוקי?"
ראיתי שהוא מנסה להיות סרקסטי,אני תמיד אוהבת לעשות עגילים אבל רק באוזניים
"לא הוציאו את זה מהחוק מה נראה לך חמור!"
אמרתי לו ונתתי לו מכה חזקה-קלה בכתף
"או או בסדר. מתרגשת אדם ראשון"
הוא אמר לי עדיין היה לו חיוך מוזר
"בעיקר לחוצה פעם ראשונה שלי אתה יודע"
אמרתי לו עם חיוך קטן ואז אמא באה ואמרה לנו
"אויש,הגוזלים פותחים כנפיים איזה כיף! תיזהרו שם! הם מסוכנים מאוד"
"אל תאדגי אמא ניזהר"
אמרתי לה
"הם לא ינשכו אותנו אני חושב"
אמר לה אליהו והיא הובילה אותנו לשער כמו דלת לעולם בני האנוש
"אתם בטוחים שאתם רוצים ללכת? אפשר להישאר כאן יש כאן הרבה סיפורי אהבה"
אמרה אמא בכך שניסתה לשכנע אותנו להישאר היא לא רצתה לנו ללכת אחרי שנלך היא תישאר לבד עם רפאל הקטן
"אל תאדגי אמא ברגע שנחזור הכל יהיה בסדר,בכל מקרה נדבר כל יום ואולי אפילו נבוא לבקר"
אמרתי לה
"אל תאדגי אני שומר עליה"
אמר אליהו ושפשף את ראשי והחזיק את ידי
"מוכנה?"
שאל אותי אליהו
"יותר מאי פעם"
אמרתי ועברנו ביחד לעולם בני האדם









אז היי תיקנתי כמה דברים שיפרתי והוספיתי תמונה של איזה שיער צריך להיות לאהובה ואת השאר ישאיר לדמיון שלכם

סיפור האהבה שלי Where stories live. Discover now