פרק 3 - בני אדם עם מוזר

6 2 0
                                    

נ.מ אהובה
אחרי שעברנו הגענו למקום ואני ראיתי את העצים עם העלים הירוקים הדשא הירוק השמיים הכחולים ואפילו קצת קקי של יונים אבל עדיין הכל היה לי חדש את הכל עדיין הייתי צריכה לעכל
ואז שמעתי את אליהו קורא
"בואי אהובה צריך למצוא את האדם שלנו"
"אתה צודק,לא סתם שלחו אותנו לעולם המופלא הזה!" אמרתי לו בחיוך ענק
כל כך שמחתי שלא שמתי לב ובטעות נתקלתי במישהו
"תשימי לב לאן את הולכת מטומטמת!" כל כך כעסתי על הביטוי שלו כזה חסר משמעות
"היי אל תיקרא לי מטומטמת!" אמרתי לו בכעס אבל שהיה נשמע כאילו רציתי מעט רחמים
"או סליחה אז איך לקרוא לך מפגרת סתומה עיוורת!"
פה ממש היתעצבנתי ורציתי לתת לו אגרוף בין העיניים ואז הגיע אליהו הוא גם כעס אבל הוא מטפל בדברים בצורה מיוחדת
"אני מבין שאתה אוהב לרדת על אנשים ובמיוחד על אחותי פה" אמר אליהו וסיקר אותו
" אולי כדאי שאחותך תתחיל לשים לב לאן היא הולכת" הוא אמר שרצה פשוט ללכת משם ולהרגיש הצודק איך אני יודעת כי אני יכולה להרגיש רגשות של אחרים כמו סוג של תופעת לוואי של להיות פאקינג מלאך אבל לא משנה
"אוקיי היא תתחיל לשים לב אבל קודם מה השם שלך?" שאל אותו אליהו אבל הוא לא כל כך התייחס
"ומה אכפת לך מה השם שלי,למי תלך לאימא שלי ותגיד לה שקראתי לאחותך מטומטמת"
"לא אבל שאלתי, מה.השם.שלך.?" ראיתי שמתי שאליהו שאל אותו השתמש בכוחות שלו זה אולי כוח שאין אותו לי כי לא קיבלתי עדיין זה כוח שאתה יכול לגרום לאנשים לעשות כרצונך וזה מה שקרה
"השם שלי זה תומר מוסקו" הוא אמר בקול של טרנס עמוק ככה זה נשמע
"יופי תומר מוסקו עכשיו אתה תצביע לנו איפה החדר של המזכירה וברגע שאנקוש באצובעותיי אתה לא תקלל אף אחד ותהיה תמיד שמח וטוב לאחרים מובן?" אמר לו בקול איתי אליהו
"כן" אמר לו תומר בקול כה מהופנט לא יודעת להסביר את זה
ואז תומר הצביע לאט לאט לצד ימין שלו ואליהו נקש באצובעותיו ופתאום נראה כאילו תומר ממש התעורר משינה הוא בא אליי חיבק אותי ממש חזק ואמר לי
"אויש אני כל כך מצטער על מה שאמרתי לא התכוונתי למילה" הוא אמר בקול של התחננות
"זה בסדר אני סולחת" אני אמרתי לו
ואז הוא התחיל לדלג ואמר בקול רם
"עכשיו אני יתנצל בפני כל מי שפגעתי בו!"
לאחר שתומר התרחק אמרתי לאליהו
"אתה יודע שבסוף תצטרך להחזיר אותו לעצמו"
"כן אבל אני רוצה קצת להנות מזה ככה"
אמר לי אליהו והלכנו יחד לחדר מזכירה לפני שנכנסו אמר לי אליהו
"אל תשכחי השם שלך זה אהובה מאלכי ואת מבאר שבע בסדר?"
"ברור לא שוכחת"
ואז נכנסו וראינו את המזכירה כמו שנראה משחקת במחשב
"שלום?" שאל אליהו
"הו שלום מקסימים מה אתם צריכים? נפצעתם אתם צריכים שאני יביא לכם תה?"
"לא אנחנו צריכים להירשם" אמרתי בחיוך קטן
"בסדר תגידו לי את השמות" היא אמרה לנו ועשתה כמה דברים במחשב
"אהה כן אני אליהו מאלכי וזאת אחותי אהובה מאלכי" אמר לה אליהו וקרץ לי
"כן הינה אני רואה נולדתם בתאריך15/11/2007
נכון?" שאלה אותנו המזכירה
"כן זה אנחנו" אמרתי
"מעולה אהם תלכו לחדר אוכל ותבקשו מאחד התלמידים שיעזור לכם למצוא את מגורים 500"
היא אמרה לנו וחזרה לשחק במחשב
"בסדר" אמרנו
"אתם יודעים איפה החדר אוכל נכון? הוא ממש אתם יוצאים מסתכלים ימינה ופה פשוט עכשיו הם סיימו ארוחת אוכל" היא אמרה לנו והסתכלה עלינו
"כן ברור.מתי להביא מזוודות וכאלה?"
שאל אליהו
"תביאו אחר הצהריים הכי כדאי אחרי לימודים והכל" היא אמרה לנו וחזרה לשחק
"טוב תודה רבה" אמרנו ויצאנו
"בכל זמן אהובים שלי" היא אמרה ואנחנו יצאנו מהמשרד שלה וגם כמו שהיא אמרה החדר אוכל באמת היה ליד המשרד כאשר התקדמנו לחדר אוכל ראינו את תומר ועוד כמה נערים ונערה ואז...








מקווה שאתם אוהבים כמובן ואני נורא אשמח היא תכתבו לי ותצביעו!!

סיפור האהבה שלי Where stories live. Discover now