הכי אמיתי -2-

פרק 4-זיכרון קטן

למה אתה משקר לי?
שאלתי את ג׳ון
אני לא מבין למה שהוא ישקר לי ככה, למה שהוא יעבוד עלי ועוד על דבר כזה , זה בדיחה? הוא מנסה לצחוק עלי?.
״מה ?? על מה אתה מדבר כריס״
״למה אתה משקר לי שהיינו ביחד? באמת האמנתי לך.״
אמרתי והסתכלתי עליו בעיניים, עיניו נראו תמימות, אני לא מבין מה קורה פה.
״כריס אני נשבע לך. אני נשבע לך בחיים שלי שאני לא משקר לך. בבקשה תאמין לי״
״אני לא יודע למי להאמין כבר , אני לא יודע למי להקשיב אני לא יודע מי עובד עלי מי אמיתי מי שקרן מי חבר , אני לא יודע מי אני מה הייתי ,מה להיות ,מה צריך לעשות מה צריך להגיד איך מתנהגים איפה כל דבר נמצא , אני אפילו לא יודע איפה הבית שלי! אני לא יודע איך הייתי שהייתי קטן , אני לא זוכר דברים שאמרתי לאנשים שעכשיו הם באים אלי וכועסים, אני לא יודע מי המשפחה שלי , מי החברים, מי הבאמת חברים , מי השנואים , ואפילו לא את מי שאני אוהב. ״
אמרתי שדמעות זולגות על לחיי
״כואב לי לראות אותך בוכה ג׳ון״
הוא התקרב אלי ועטף אותי בידיו , ראשי היה על חזיו ואני נשמתי את
הריח שלו,
״אם היית בא בהפסקה יכלתי להסביר לך הכל.״
״אבל מה אם היא צודקת?״
אמרתי.
״כריס, יש המון אנשים בבית ספר הזה שינסו לעבוד עליך, להפוך את
המצב שלך לבדיחה, למשהו שכולם צוחקים עליו, אני לא כזה. אני נשבע לך.״
הוא אמר שאני בזרועתיו
״היא אמרה לי שהיא הייתה איתי בזמן התאונה.״
״אני ארביץ לה. היא פשוט נבלה אל תאמין למילה שיוצאת
לה מהפה.״
הוא אמר והטון שלו הפך לעצבני
״תוכל להסביר לי הכל? נמאס לי כבר״
״ברור . בוא אלי אחרי הלימודים״
הוא אמר וחייך חיוך נדיב
״אני לא יודע איפה אתה גר״
אמרתי במבוכה
״אשלח לך בווצאפ״
״תודה ג׳ון.״
״אני מצטער שבכית בגללי״
״הכל בסדר, אני סתם רגשן שבוכה מכל דבר״
״אני רוצה להרביץ למטומטמת הזאת״
אמרתי בכעס
״פשוט תתעלם אם היא מדברת
איתך כאילו היא אוויר, היא סתם צמאה לחבר והיא משתמשת בזה שאתה לא זוכר, רוב הבית ספר לא יודע שאנחנו ביחד.״
״ג׳ון, אנחנו לא ביחד עכשיו אבל״
אמרתי בקול שקט, אני מקווה שזה לא טעות, אני צריך מישהו שישמור עלי עכשיו.
״אני יודע..״
הוא אמר וקולו הפך לעצוב, כאילו שהשיחה שלנו הכניסה לו תקווה וניפצתי אותה.
״כריס אבל רק שתדע שאני אוהב אותך. ולא אכפת
לי שאתה לא זוכר אני אחכה לך תמיד.״
פרפרים מלאו את ביטני , אני מתחיל להאמין שאני הקודם אהב אותו באמת.
לא שאני לא מאמין לו, אני פשוט צריך להיזכר מי אני
״אני אלך עכשיו לשיעור״
הוא אמר ויצא ואני נשארתי עומד ושוב בודד באמצע השירותים, מב אני אמור לעשות? אני כל כך אבוד.
אני רוצה ללכת הביתה.
אני אשלח ליועצת הודעה אבל איך קוראים לה, נכנסתי לאנשי קשר ורשמתי ״יועצת״ֶ
רשום פה סוזן היועצת אני משער שזאת היא
*לסוזן היועצת* סוזן אני רוצה ללכת הביתה את יכולה לתת לי אישור?
*מסוזן היועצת* ברור בוא לחדר שלי אני אתן לך אישור
התקדמתי לכיוון חדר היועצת ופתחתי את דלת משרדה, ״קח הכנתי לך את האישור״ היא אמרה וכיוונה לכיווני דף קטן,
״דרך אגב כריס, איך היה היום?״
״בסדר מתחיל להכיר״
אמרתי במהירות מת לעוף משם כבר, ממש אין לי כוח לחפירות של יועצת. בבית ספר הקודם שלי הייתה לנו יועצת שעשתה כל כך הרבה טעויות שהעיפו אותה בסוף, רגע אחד.
איך זכרתי את זה?