היה אפשר לדעת שהחבורה של ספנסר נכנסה בזכות הרעש. ספנסר תמיד דיבר בקול רם, כאילו הוא שהדברים שיש לו לומר הם חשובים יותר מכל דבר אחר. הוא גם ציפה תמיד שיקשיבו לו, אבל אלה היו ציפיות מציאותיות כי כולם באמת הקשיבו לו. מעבר לכך, גם אם ספנסר היה מדבר בטון רגיל, עדיין היה מאוד פשוט להבחין בו. הוא היה גבוה מאוד, בערך מטר תשעים, והתנשא מעל כל השאר לפחות בראש שלם. הוא תמיד הלך בראש מורם ובגו זקוף, סוג של יציבה שיש לאנשים שטובים בהרבצות, ושיוכלו לפרק אותך אם רק רצו בכך. ולמרות זאת, אדי מעולם לא ראה את ספנסר מרביץ למישהו. זה לא היה הסגנון שלו ממש. הוא נטה להפיל על אנשים אחרים את העבודה השחורה.
ספנסר נכנס ראשון, מוביל את החבורה שלו פנימה, בעודו מספר על איזו התערבות שהוא קיים עם הביריון האישי שלו, קודי. כל השאר הקשיבו לו מרותקים, בזמן שהוא ניגש והתיישב על יד השולחן הכי מרכזי בנונשלנטיות.
״אז אני אמרתי לו שהוא לא יכול לעשות שלוש מאות וחמישים שכיבות סמיכה בלי הפסקות, כי זה בלתי אפשרי, למרות כל הכושר הזה שהוא עושה כל הזמן. נואה, לך להביא לי ולקודי דייסה. תבקש מטרנז שתערבב אותה לפני.״
נואה, נער נמוך וחייכן בן שתים עשרה, הלך להביא לספנסר ולקודי את המנות שלהם. השאר הלכו אחריו לקחת לעצמם ארוחת בוקר. אדי בהה בגברת טרנז מחלקת להם קערות דייסה.
״בכל מקרה,״ ספנסר פנה עכשיו אל קודי. ״אף אחד לא מערער עלי. אפילו לא אתה עם השרירים הגדולים האלה שלך. ואני קבעתי את השיא הקודם, שלוש מאות.״
״תסתום, אתה יודע שיכלתי לעשות יותר,״ קודי ישב עם הגב לאדי, וכנראה הזעיף את הפנים המנומשות שלו. ״פשוט נמאס לי. זה היה משעמם.״
״אלה רק תירוצים.״
״אלה לא תירוצים! זה היה ממש משעמם.״
״אתה משקיע בספורט הרבה יותר ממני ועדיין נכשלת. לכן אלה תירוצים. שקרן.״
״פעם הבאה נעשה משהו מעניין יותר. כמו ריצה. מתערב שאני ארוץ יותר מהר ממך. לא, בעצם, מכות. אני אכסח אותך במכות. בוא מולי אחד על אחד ואני אקרע לך ת׳צורה עד שכולך תהיה דם.״
ספנסר גלגל את עיניו. ״אנחנו לא עומדים ללכת מכות. תוציא את הכעס שלך על אנשים אחרים. בעיקר על אנשים שמגיע להם.״
כמה ילדים צעירים יותר סיימו לאכול והלכו להחזיר את הקערות שלהם למטבח. נואה, ההוא שמחייך יותר מדי, הגיש לספנסר ולקודי את קערות הדייסה שלהם, וספנסר הסתובב ובחן את כל חבורת השפוטים שלו.
״סם 1, סם 2, בואו תשבו כאן. נואה, תשב אתה ליד קודי. טומי, אתה יושב לידי.״ הוא אמר, והם הנהנו והתיישבו כולם במקומות שהוא הורה להם. טומ הסמיק מזה שהוא יושב ליד ספנסר. זה היה כבוד מיוחד.
YOU ARE READING
תראה אותם מתים
Teen Fiction"תראה את הילדים האלה, ותדמיין לעצמך אותם מתים, תראה בעיני רוחך אותם נשרפים בלהבות או נופלים לאחור, מלאים בדם, בזמן שתוקעים בהם סכין. הם נראים לך כמו ילדים שיוכלו לחיות חיים רגילים? הם אף פעם לא יהיו נורמלים." הילדים בבית היתומים טיר רידג׳ מתכוננים כ...