נקודת מבט הארי:
יצאתי מחדר הישיבות לאחר ישיבת מורים לגבי הכיתה, רוב המורים היו כאלה שידעתי שהייתי צריך להבליג ולשמוע מאוזן ימים ולהוציא מאוזן שמאל, אך היו כאלה שברגע ששמעתי מילה אחת רעה על אחד התלמידים פשוט לא יכלתי לשתוק. רוב דבריהם היו בכי על כך שהכיתה קשה מידי והיו כאלה שלא הפסיקו להתלונן על התלמידים.
הדבר היחידי שעשיתי במהלך השעתיים האלו היה או להגן על התלמידים או פשוט להגיד להם בפרצוף שיטות חדשות איך להתמודד עם תלמידים או פשוט לא להיות רק צעקנים וקשים עם התלמידים וניסו יותר לבוא לקראתם מאשר להיות ראש בקיר.
ראיתי שהמנהל זורק לעברי הנהונים מידי פעם והבנתי שמסכים איתי, המורים איבדו את זה והם חושבים שהם מלמדים רובוטים ולא נערים שכל מה שחושבים עליו זה סקס או מי ישן פחות בלילה ועושים על זה תחרות. הם לגמרי שכחו שהם מתמודדים עם נערים בגיל הכי מפגר שלהם בחיים.
אני נשבע שכל רגע רציתי להחטיף למר. בראון בעיטה מתי שהתחיל לדבר על כך שלילי נרדמת לו בשיעורים או כל כך להתעצבן ולצעוק על מר. מת'יוס שכל שנייה התבכיין על זה שדייב חייב כמעט כל עשרים דקות לצאת מהכיתה.
ובין הסיבות המרכזיות שכל כך התעצבנתי היה בגלל שלילי נרדמת בגלל שלא מבינה את החומר בכלל וברגע שהצבתי לו את זה מול הפנים בהוספת מילים של 'אם היית פונה אליה ולא רק צורח עליה בשיעורים, אולי היא הייתה לא נרדמת בשיעור וגם עם הרצון ללמוד' וראיתי שמר. בראון התייבש במקומו.
ולמר. מת'יוס רק אמרתי שאני מאשר לדייב לצאת וזו סיבה אישית בשביל שאני אדבר עליה כאשר דייב ביקש לא לפתוח את דבריו בפני המורים ורק להגיד שיש אישור ממני.
אני לגמרי הכנסתי למורים בכל מילה שהם הוציא ולגמרי השתקתי אותם, הם רק יצאו טיפשים ורק יצאו בכיינים בפני המנהל. ואפילו ראיתי שהמנהל כבר עייף מהם, כי באמת הם בחרו בהוראה והם היו אלו שבחרו בללמוד תיכוניסטים אז דיי לבכות ותתמודדו כמו אנשים בוגרים כי זה נמאס.
ואחרי השעתיים האלו יצאתי עם כאב ראש ענק פלוס עצבים שאני עוד שנייה מוציא על האדם הראשון שאני פוגש בו. שתיתי קפה ונכנסתי לכיתת האם של הכיתה שלי פוגש במאי יושבת לבד בכיתה עם ספר בידה, התיישבתי בשולחן ובחנתי אותה ושהבנתי שהיא בכלל לא מרוכזת בספר קראתי בשמה.
היא הרימה את מבטה אליי וסימנתי לה לבוא לשבת לידי היא הסתכלה מעט לצדדיה והנהנה בשקט קמה ממקומה ולוקחת כיסא מתיישבת מולי שקטה כמו רוב הזמן.
ענייה החומות נראו עייפות ודיי עצובות "איך בכיתה?" תהייתי, אני יודע שהיא מתקשה מבחינה חברתית בכיתה ואני יודע שהיא רוב היום לבדה גם בבית ספר, מהמחנכת הקודמת היא לא סיפרה הרבה על תלמידים אך אמרה לי לשים עין על מאי במיוחד ומאז אני דואג לכך שאני אדבר איתה לפחות פעם בשבוע לבדוק מה שלומה.
YOU ARE READING
Teacher's Pet // L.S
Fanfiction״כשהלכתי למועדון עם נייל לא ציפיתי שאני אפגוש משהו שמעניין אותי כל כל כמו שהוא מעניין אותי רק חבל שלבסוף הוא המורה שלי״
