השקט ביני לבין נייל היה מעט כבד מתי שהלכנו במורד הרחוב אל המועדון שנייל כל כך רצה ללכת אליו והשתוקק אליו שבוע שלם. המועדון החדש נפתח רק השבוע והיה קרוב אל הבתים שלנו במרחק של עשרים דקות כך שיכלנו ללכת ברגל ולחזור ברגל בלי שום בעיה. אומנם המועדון היה בסוף הרחוב ובמיקום דיי מלחיץ, אך שנינו הרגישו בטוחים וללא סכנה מהסיבה שהינו בשכונה המוכרת לנו וגם כי גז פלפל היה בכיס הג׳קט של נייל.
עבר שבוע שלם של דיבורים לא פוסקים על המועדון מצידו של נייל, זו הפעם הראשונה שפותחים מועדון שקרוב אל הבית שלנו ובנוסף זו הפעם הראשונה שאנחנו בכלל יוצאים למועדון. כי שנינו בני שבע עשרה וכמו כל תלמיד בשנה אחרונה, אנחנו רוצים לצאת למועדון. כלומר נייל רוצה, אני יותר נגרר אחריו.
להורים שלנו אנחנו לא טרחו לספר שאנחנו יוצאים למועדון אך סיפרנו להם שסתם יוצאנו עם חברים לפארק שדיי קרוב אל המועדון. זו השנה האחרונה שלנו בבית הספר ואנחנו ממש לא מתכוונים לבזבז את זמן רק על לימודים ומפגשים מידי פעם עם חברים, ואת האמת אנחנו רוצים לצאת גם למועדונים, ואנחנו יודעים שאם נספר להורים הם ישר יגידו לא ושלא בגיל המתאים בכלל.
למרות שלא בגיל המתאים נייל דאג לשנינו לתעודות זהות מזויפת כך שנאכל להיכנס אל המועדון בלי שום בעיות. אנחנו בעיקר דאגנו לשנן את הכתוב על תעודות הזהות ובכדי שלא יהיה בעיות למדנו גם אחד את של השני. ובחנו אחד את השני על המידע הפחות רציני שצריך לזכור אחד של השני.
לפי השמועות בעיר ובעיקר מהחברים המועדון הזה הולך להיות שונה ממועדונים ורגילים, אבל שנינו לא דאגו לשמוע למה שונה איך שונה ומאיזה סיבה שונה, אך כאשר שמענו מועדון חדש ושונה קפצנו על ההזדמנות ישר.
בתחילת השבוע אני ישר היראתי את ההתנגדות ליציאה מכל סוג, אך לאחר ארבעה ימים של חפירות מצדיו של נייל וחוסר הסכמה להתנגדותו אני השתכנעתי ואפילו היראתי רצון לצאת אל המועדון. למרות שנייל הופתע מכך היראתי רצון ליציאה, אבל הוא לא הראה את ההפתעה כי ידע שאם יראה הפתעה זה יגרום לי להתנגד שוב ולעצמו לחזור לנקודת ההתחלה של ההתחננויות.
בהלם ובחשש קטן נעמדנו שנינו מול המועדון הרועש שמראה כל כך הרבה ניגודים אל השכונה השקטה והחשוכה לעומת המועדון הרועש והמואר. שם המועדון התנוסס מעל כניסת המועדון ובצבעים אדומים נועזים הדגישו את האותיות ואת שם המועדון ״lost angel״.
בלי שיכלנו לשים לב בצעדים קטנים התקדמנו אל שני הסלקטורים שעומדים מחוץ למועדון ומבקשים ממני ומנייל להציג את תעודות הזהות בפניהם. בשקט ומבטים חטופים אחד לשני הוציאנו את תעודת הזהות מהכיס האחורי ומכיס הג׳קט מגישים לסלקטורים שלפניהם ולאחר שאלה אחת הם נתנו לנו להיכנס.
YOU ARE READING
Teacher's Pet // L.S
Fiksi Penggemar״כשהלכתי למועדון עם נייל לא ציפיתי שאני אפגוש משהו שמעניין אותי כל כל כמו שהוא מעניין אותי רק חבל שלבסוף הוא המורה שלי״
