בבית ג'ון, ג'נגקוק הקטן שיחק בצעצוע הדינוזאור מסוג שהקטן מאוד אהב ברכיוזאורוס.
בזמן שהקטן שיחק בשמחה וברוגע הוריו דברו דברים בואו נגיד לא משמחים לפחות לא בשבילו.
נ.ב זוג ג'ון:
"יקירתי בואי שניה אני צריך לדבר איתך" קרא אדון ג'ון "שניה באה" אמרה גברת ג'ון אחרי שניה מגיעה.
"על מה אתה רוצה לדבר?" שאלה "על ג'נגקוק" ענה ברצינות "מה לגביו" שאלה "אני חושב על שאנחנו צריכים לשים אותו בבית היתומים, הוא גם ככה עולה יותר מידי כסף גם ככה המורה בבית הספר שלו כל הזמן טוענת שהוא לא לומד, כל הזמן נכשל במבחנים לא מדבר עם אף ילד בכיתה ומשחק בבובה הטיפשית שלו שאין לי מושג מאיפה הוא הביא אותה ובנוסף הילד כל הזמן מגמגם אי אפשר להבין ממנו כלום שככה כל המורים חושבים שהוא מטומטם אפילו אנחנו מבינים אותם"
"מה יקרה במשך כשהוא יגדל והצטרך לנהל את המסעדה המשפחתית המפורסמת שלנו שעוברת מדור לדור ובגלל שהילד הזה שלא מצליח בשום דבר ובנוסף לא מצליח לדבר כמו בן אדם רגיל הצטרך לנהל את המקום אני אפילו לא מסוגל לחשוב על איזה בדיחה ופדיחה זה יהיה"
"המורה שלו אמרה שיש רופאים שיכולים לתקן את המחלה הזאת, חחח הכל שטויות בזבוז נוסף של כסף על שום דבר אף אחד לא יכול לתקן אותו, הילד מקולקל עושה שם רע למשפחה שלנו אני לא מוכן שיהיה לי ילד כזה, כבר כל השכנים פה מדברים על משפחת ג'ון והבן המוזר שכמעט ואף פעם לא יוצא מהבית שכל הילדים משחקים בכדורגל וכל מני משחקי ספורט ורק הבן של משפחת ג'ון משחק בבובות ומצייר הילד בושה למשפחה!" אדון ג'ון סיים את דיבוריו הרבים מחכה לתשובתה של אישתו ולא הייתה שניה וגברת ג'ון השיבה" אתה צודק יקרי, יצא לנו ילד מקולקל ואם ניקח אותו למישהו שיתקן אותו זה יותר מידי כסף יש מה לעשות עם הכסף מאשר לבזבז על הילד שלא שווה את זה, אני אומרת בוא נבדוק בתי יתומים נשלח אותו שהם יתקנו אותו".
שניהם התחילו לחפש בתי יתומים בנחישות מה שהם לא יודעים שג'נגקוק הקטן הפסיק לשחק בבובתו באיזשהו שלב ורצה לרדת למטה לאכול ושמע את שיחתם עם חצי בלבול וחצי כמעט דמעות בעניו וחזר לחדרו.
נ.ב ג'נגקוק:
"ה-ם ל-א ר-ר-וצים א-ותי?" ("הם לא רוצים אותי?") תרגום לגמגום:)
"א-נ-י מ-מ-קו-לק-ל?" ("אני מקולקל?") שאל את הצעצוע הדינוזאור שלו
"א-ת-ה צ-וד-ק ב-רכ-יו ה-ם או-הב-ים א-ו-תי, ה-ם ל-א יע-ז-בו א-ותי" ("אתה צודק ברכיו הם אוהבים אותי, הם לא יעזבו אותי") הלכתי לישון מחובק עם ברכיו הייתי עייף ומתוסכל מהיום הזה אתם יודעים למה?
אף אחד בכיתה שלי לא רוצה לשחק איתי אתם יודעים שוב פעם למה?
היום בבית הספר עוד פעם הרגשתי משהו רטוב בכנסיים אני לא שולט על זה הילדים בכיתה שלי צחקו עלי הם תמיד לוקחים לי את ברכיו ומוסרים אחד לשני ואני כמו החמור באמצע אני חושב שככה קוראים למשחק הזה ואז הם קברו אותו בחול ודחפו אותי וקראו לי פריק, מוזר ותינוק ועוד הרבה שמות אחרים והם דחפו אותי לריצפה וקיבלתי מכה וירד לי דם זה כאב לי מאוד אז הלכתי לאחות שתעזור לי ובדרך לקחתי את ברכיו מהחול וגם החלפתי מכנסייםושתפתי את הדם מהפצע והמשכתי לחדר האחות בדמעות ביבובים וכשהדם שוב פעם זורם.
כשדפקתי בדלת האחות הדלת מייד נפתחה והאחות מייד אמרה " אוי ג'נגקוק מה קרה לך? מי עשה לך את זה?" ואני תמיד שתקתי בוכה לי בשקט, היא טפלה לי בפצע ונתנה לי לבחור את הציור על הפלסטר ואני בחרתי דינוזאור כי אני אוהב דינוזאורים בנוסף היא הביאה לי משקה בננה מילק שאני ממש אוהב את זה, היא אמרה לי לסיים את המשקה בחדר ואז אני אוכל ללכת.
אני אוהב אותה היא היחידה בבית הספר שמתנהגת אלי יפה ודואגת לי שאחרי שמציקים לי ואני נפצע או לאוכל כשאני לא מספיק להגיע לחדר אוכל ובשיעורי בית כי אף אחד מהורי אין זמן לעזור לי ולא משחק איתי אני מרגיש בודד.
למחרת בבוקר....
נ.ב זוג ג'ון:
"כן כן נביא אותו היום בצהריים תודה רבה" אדון ג'ון ניתק את השיחה בשימחה ואמר" מצאתי בית יתומים שהוא גם בית ספר והם יכולים לקבל אותו, המנהל הסביר לי קצת מה הולך שם והוא אמר שאנחנו יכולים להביא אותו בצהריים ולהשאיר אותו שם".
"ומה עם מימון?" שאלה גברת ג'ון
"לא צריך הם דואגים להכל שם" ענה אדון ג'ון
"אוי זה מצויין כל הכבוד יקירי"
?אוקי אז מתי יוצאים?" שאלה גברת ג'ון
"דבר ראשון אנחנו עדיין בפיג'מה אז בואי נתארגן"
"דבר שני צריך לקרוא לילד"
"דבר שלישי אורחת בוקר אני רעב"
נ.ב ג'נגקוק:
שיחקתי עם ברכיו אני תמיד מתעורר מוקדם ואז יש לי ארבע שעות לפני בית הספר הספר שאני משחק ומצייר, אני אוהב ללבוש חאציות בארבע השעות האלו וגם בכלל בכל זמן שאני נמצא בחדר לבד, אף אחד מהורי לא יודע על זה אבל בבקשה אל תספרו על זה, השנה גיליתי שאני אוהב בנים נכון זה מוקדם בשביל לדעת אבל בבית הספר יש איזה ילד שאני מחבב אותו הוא גדול ממני בשנה אני כיתה ה' הוא ו' הוא כל הזמן עזר לי והיה נחמד אלי אז אמרתי לו שאני מחבב אותו אבל הוא צחק ובעט בי ואמר "מי ירצה אותך יא מוזר תינוק" ואז הבנתי שהוא רק עשה את עצמו זה היה מאוד מעליב חשבתי שסוף סוף יהיה לי עם מי להיות ירדו לי דמעות והלכתי למקום שקט שאף אחד לא הולך לשם, אף אחד לא רוצה להיות חבר שלי יש לי רק את ברכיו את האחות בבית הספר והורי שאוהבים אותי אסור שהם יגלו שאני אוהב בנים ולובש חצאיות כי אם הם יגלו גם הם יצטרפו לאלה שלא אוהבים אותי והם לא ירצו אותי יותר, הורי לא סובלים אנשים כמוני.
שחקתי עם ברכיו ברוגע ובכיף שקעתי משחק ולא ראיתי שאמי נכנסת.
שלוםם אנשים
אז כן פרק ראשון
אני מאוד מצטערת שלקח לי זמן אני בעומס עבודות):
אבל הנה הפרק!
אני מרגישה שהפרק לא יצא טוב אבל אני ממש מקווה שאהבתם
אוי קוקי מסכני):
אז איך אתם?
אתם חיים?
חצי חיים?
נתראה בפרק הבאא!!
YOU ARE READING
New Hope
Dragosteבגיל עשר הוריו של ג'נגקוק נטשו אותו בבית היתומים בטענה שהם לא רוצים אותו יותר. עד גיל 15 ג'נגקוק סבל בבית היתומים. מורים השפילו אותו תלמידים הציקו לו והחרימו אותו. איך המורים השפילו אותו? איך הילדים הציקו לו והחרימו אותו? מי הציל אותו? הכל תגלו שתכנ...
