כבר כמעט לא ראו את המונית נשארתי לבד ברכיו בידי התקדמתי לשער מנסה לפתוח השער נפתח ונכנסתי
היה שם ספסל הלכתי אליו ונשכבתי מקופל אל עצמי מחבק את ברכיו הדמעות כמעט כבר לא היו
לא שמתי לב ונפלתי לשינה נטולת סיוטים כמו שהיו כל פעם בשנתי אבל בחשכה של השינה הזאת הרגשתי עגמות דיכאון עצב וכאב.
---------------------------------------------------------------
הרגשתי יד מלטפת את ראשי פקחתי את עיני וראיתי אישה צעירה התרחקתי ממנה קצת בבהלה אבל היא מייד אמרה" אל תפחד אני לא העשה לך כלום חומד" קולה היה מרגיעה גם בחיוך שלה היה מן בטחון כזה התקרבתי אליה בחזרה ישבתי בישיבה מזרחית והסתכלתי לריצפה"אתה ילד חדש מעולם לא ראיתי אותך פה? היא שאלה ברכות הנהנתי בתשובה הרמתי את ראשי"אם אתה חדש היכן הוריך"? שאלה באותה נימת קול כשהזכירה לי את הורי ישר הורדתי את ראשי לריצפה היא חיבקה אותי חום גופה היה מנחם אף פעם לא חיבקו אותי זה היה מוזר ונחמד באותו זמן היא תפחה על גבי בניחום ואמרה"יהיה בסדר חומד אני פה ואני יעזור לך" חיוך קטן חמק לשפתי, התחלתי לחבב את האישה הזאת" אי-ך ק-ור-אי-ם ל-ך?"(איך קוראים לך)שאלתי
"נכון נכון טיפשה שכמותי שכחתי להציג את עצמי" היא אמרה "ז-ה בס-ד-ר"(זה בסדר)מלמלתי
"קוראים לי צ'וי צ'ו צ'נג" אמרה בחיוך חם
"איך קוראים לך חמוד?" שאלה אותי
"ג'-ג'נג-קו-ק"(ג'נגקוק)אמרתי "נעים להכיר אותך ג'נגקוק" אמרה בחיוך חייכתי אליה חיוך קטן בחזרה
"בוא אני אלווה אותך למנהל בשביל להרשם"היא אמרה הנהנתי היא הושיטה אלי יד היססתי מעט אבל בסוף הנחתי את ידי על ידה יש משהו בה שגרם לי לבטוח בה, היה למה משהו אימהי.
הלכנו לכוון הכניסה של המבנה הגדול כשנכנסנו לבניין הוא היה מאוד מפואר היו בו כמה חדרים מועטים גדולים החלונות היו גדולות הדלתות היו גדולות השטיחים היו נקיים וגדולים המנורות היו גדלות ויפות הכל היה פשוט גדול ויפה.
עלינו במדרגות לקומה השניה של הבניין, הוא היה נראה אותו דבר כמו הקומה שלמטה אבל בו היו יותר חדרים מאשר למטה על הדלתות היו רשומים א'1 א'2 א'3 א'4....
משכתי במעיל של גב' צ'וי ושאלתי" ג-ב' צ'-וי? (גב' צ'וי?)
"כן מותק?" היא הפנה את ראשה אלי
"מ-ה י-ש ב-קו-מה ה-זא-ת?" (מה יש בקומה הזאת?)
" פה זה כל הכיתות מא'-יב', פה מתחיל כיתות א' ויותר בפנים זה שאר הכיתות היותר גדולות זה הולך לפי סדר דרגות, אם תרצה אני יכולה לעשות לך סיור מחר?
"א-ני א-שמ-ח תו-ד-ה"(אני אשמח תודה)
"הלא דבר חמוד" היא חייכה וליטפה את ראשי
YOU ARE READING
New Hope
Romanceבגיל עשר הוריו של ג'נגקוק נטשו אותו בבית היתומים בטענה שהם לא רוצים אותו יותר. עד גיל 15 ג'נגקוק סבל בבית היתומים. מורים השפילו אותו תלמידים הציקו לו והחרימו אותו. איך המורים השפילו אותו? איך הילדים הציקו לו והחרימו אותו? מי הציל אותו? הכל תגלו שתכנ...
