כריסטופר ואני נכנסו אל בית הספר,היום אף אחד לא הציק לנו או משהו זה היה קצת מוזר נכנסו על שיעור מתמטיקה.למי יש כוח למתמטיקה על הבוקר?!אבל אני יודעת שזה חשוב לעתיד,אבל כשחושבים על זה לעתיד שלי זה לא חיוני.
כשהיה צלצול להפסקה המנהלת נכנסה אל הכיתה וקראה לכריסטופר כדי לדבר איתו,אחרי הכל תלמיד חדש.
בשניה שכריס יצא כל הילדים בכיתה התכנסו סביבי ונועה מלכת הכיתה ניגשה אלי ואמרה:מי נראה לך שאת חתיכת זונה?!מעזה לגנוב לי את כריסטופר?!מה נראה לך בדיוק כלבה!
לא רציתי לשתוק יותר אז החזרתי לה שכריסטופר התאהב בי כי הוא אוהב אותי כי הוא מעריך את מי שאני לא כמוכם אולי אם הייתם מכירים אותי הייתם אוהבים אותי.
ואז ילד אחד בשם בן ניגש אלי ואמר אף אחד לא רוצה להכיר רוצחת אני צודק ליה?מי אם לא את האשימה את עצמה ברצח של אחיה הגדול ליאו?זה שכולם אהבו ובתקופה הזאת אהבו גם אותך אבל אחרי שרצחת אותו כולם מתעבים אותך!
רציתי למות באותה שניה הוא החזיר לי את כל הכאב שלי את כל האשמה שהרגשתי כאשר ליאו נהרג,הרגשתי שאני רצחתי אותו כי הוא הקריב את חייו למעני.דמעות עלו בעיני וברחתי אל החצר האחורית.הוצאתי מהנעל שלי קונאי(סכין נינג'ות) שאני שמה שם ליתר ביטחון,קרבתי אותה אל הוורידים שלע כשלפתע כריס הגיע הוא אמרהלי לעזוב את הסכין מיד אבל לא הקשבתי לו.אחרי ניסיונות שיכנוע רבים הוא לא הצליח לעצור בעדי עדיין לא חתכתי,לא רציתי לעשות זאת מולו,מרחוק ראיתי דמות רצה זה היה אחי הגדול לוקי אותו אח שעצר בעדי כשליאו מת.הוא צעק לי הבטחת שלא תעשי את זה!!למה את מפרה את ההבטחה שלך.את באמת חושבת שליאו נהנה לראות את האחות שלמענה הקריב את חייו מקרבת סכין אל גופה,אל תתני לחיים של ליאו להתבזבז סתם הוא נתן לך אותם כדי שתשתמשי בהם בחוכמה הוא סמך עלייך!ואל תשכחי את השבועה שלך השבועה שלך לנקום את מותו של ליאו.נשבעת שלא למות לפני ואת בעצמך מקרבת את עצמך אל מותך?!אל תעשי לי את זה או לכל אלה שאוהבים אותך בגלל חברות חיות מטופשת!אל תעשי לי את זה אני לא רוצה לחוות את הכאב הזה שוב אני לא רוצה להיות בעוד הלוויה של אחד מהאחים שלי אחת כבר הספיקה לי.
יכולתי לראות את הדמעות בעיניו האפורות כחולות.העיניים האלה שאהבתי.אותם עיניים שהיו לליאו.
הוא ניגש אלי וחיבק אותי בדיוק כמו באותו יום כשהוא אומר אני לא רוצה לאבד אותך ואני בטוח שגם החבר שלך פה לא רוצה תהיי חזקה עוד קצת רק עוד קצת וכל זה יעבור.
הקשבתי לו החזרתי את הסכין לנעל וקמתי מין הרצפה כריס חיבק אותי חזק חזק ואמר אל תעשי את זה לעולם אחרת לא אסלח או לעצמי את חשובה לי.
