היה צלצול להכינס לכיתות השעתיים הראשונות היו מתמטיקה.כשהמורה נכנסה לכיתה היא אמרה שהיום ילד חדש יגיע ושהיא מצפה שנתהג אליו יפה.
ילד בעל שיער חום ועיניים בצבע כחול נכנס לכיתה הוא היה חתיך,גבוהה שרירי היה בו הכל.קראו לא כריס,שהמורה ביקשה ממנו שיספר לנו על עצמו,אבל הוא אמר שאין מה לדעת עליו והתיישב במקומו מושב אחד מאחוריי.המורה חפרה וחפרה וכשהיה צילצול יצאתי בצעדיים מהירים מהכיתה יצאתי אל מין מבנה אחורי שיש בבית ספר והתבודדתי שם,כשלפתע הרגשתי שמישהו מסתכל עלי זה היה כריסטופר.כשהוא ראה שקלטתי אותו אמר אז את מהמתבודדים מה?אמרתי לו שאם זאת אמורה להיות מתיחה של השכבה או משהו כזה שיעוף מכאן ויעזוב אותי בשקט,הוא לא הבין על מה אני מדברת אז אמרתי לו עזוב זה לא משנה.
הוא שאל אותי איך קוראים לי כמה אחים ישלי וכששאל כמה אחים ישלי לא ידעתי מה לענות,מצד אחד יש את ליאו שמת אבל מצד שני הוא מת אז אמרתי לו שיש לי אח גדול אחד ואח קטן.דירבנו עוד קצת והתברר לי שהוא בן יחיד להוריו.בסוף הלימודים הוא שאל אותי אם ארצה לבלות איתו היום ושהוא רוצה לקחת אותי למקום יפה,עניתי בחיוב והחלפנו מספרי טלפון.כל אחד פנה לדרכו
