אני לא יכולה להפסיק לבכות ואני עוצרת קצת כדי לנשום
אני פשוט מרגישה כאילו אני צריכה להיות מושלמת בשביל כולם ונמאס לי-
מזה שמשווים אותי לאחותי כל הזמן,
מזה שהחברות שלי מתעצבנות על כל מה שאני עושה,
מזה שואמרים לי מה ללבוש,
מזה שאין לי רגע לעצמי,
מזה שיש לי עבודות כל היום,
מזה שאני תמיד צריכה להכין לעצמי אוכל וכשאין לי כוח אני נשארת רעבה
ובקיצור מכל הלחץ המטורף שיש לי בחיים.
נמאס לי מזה שאני לא יכולה להירדם כי אני פוחדת שאם אני אעצום עיינים אני אמות ונמאס לי מזה שאף אחד לא מבין אותי ושאין לי עם מי לדבר באמת.
