בדרך לקניון סיפרתי לקייט ואמילי על הנסיעה שלי ללוס אנג'לס והן התחילו לבכות הרגשתי נורא רע אבל הבטחתי להן שנדבר כל סוף שבוע כשאני יחזור לניו יורק. כשחזרתי הביתה הרגשתי נורא שאני עוזבת ככה את החברות שלי והמשפחה שלי אבל אני יודעת שזה לסיבה טובה. ארזתי את התיק לטיסה ובנוסף את המזוודה עם כל הציוד. והלכתי לישון כי אני צריכה לקום בשעה 4 לפנות בוקר.
קמתי לצלצול שעון מעורר וקמתי מהר מרוב התרגשות. אימא כבר הייתה ערה וגם תומאס, חיבקתי את אימא ואת אחי הגדול והלכתי לחדר של דין ונתתי לו נשיקה. יצאתי למונית שהייתה מחוץ לביתי שתסיע אותי לשדה התעופה.
הטיסה עברה לי ממש רע. ישנתי רק שעתיים בלילה כי היה תינוק מניאק שלא הפסיק לבכות. ולא רק זה גם מישהו טמבל התחיל איתי בטיסה ובסוף מסתבר שהייתה לו חברה. רק לי זה יכול לקרות. הייתה מונית מטעם הפנימייה שאמורה להסיעה אותי ישר לפנימייה. כל הנסיעה התרגשתי לקראת בואי לפנימייה. ואז פתאום הנהג שאל אותי" מה עשית שאת הולכת לפנימייה של נוער בסיכון?" " אני לא עשיתי כלום, אני מתנדבת שם מטעם בית הספר שלי בניו יורק". " וואו, תגידי יש מצב שאת תעזרי לי?" הוא שאל ומעט נלחצתי "בטח..." "הבן שלי, קוראים לו סבסטיאן ברי, הוא לומד בפנימיית לוגן לנוער בסיכון... לשם אני לוקח אותך כפי שאת מבינה. אני צריך שתשימי עליו עין ותגידי לי פעם בכמה זמן אם הוא עושה להם בלאגן... או יותר גורע לך הוא עושה בלאגן". אימלה זה ממש מזור איך מסרבים לו? טוב נו אני גם ככה הולך להיות לי משעמם שם אז קצת אקשן לא יזיק "אין בעיה פעם בכמה זמן אעדכן אותך" אמרתי בחיוך "מעולה...הגענו לעזור לך להוציא את הדברים?" שאל אותי "לא, תודה אני מסתדרת" יצאתי מהמכונית והלכתי לתא המטען להוציא את המזוודה שלי.
נכנסתי ללובי שהיה מסודר להפליא, הקירות היו לבנים והיה בתוך המתחם המון עציצים ירוקים, היה רגשה מאוד מודרנית. אישה מאחורי הדלפק שאלה אותי" היי חמודה את קיילי אוונס?" " כן, אני מתנדבת פה" אמרתי בחיוך מעט מעושה " וואו! את יפיפייה אמיתית, שמעתי עלייך דברים טובים מבית הספר שלך" החיוך עם השפתיים האדומות שלה לא ירד לשנייה...לא נראלי שאפשר להוריד אותו ממנה "."טוב את יכולה להשאיר את המזוודה פה ונעלה אותה לחדר שלך בינתיים תכנסי לכיתה מספר 5"." אין בעיה "הלכתי לכיתה מספר 5 וכשמצאתי נכנסתי. כשנכנסתי כל המטים הופנו אליי" שלום את כנראה קיילי אוונס נכון?" כן היי" טוב תלמידים זאת קיילי אוונס תקבלו אותה יפה את יכולה לשבת לצד סברינה".
YOU ARE READING
the criminal
Romanceקיילי שנת הלימודים השנייה בתיכון התחילה וכבר רוצים שאני אתנדב למשוגעים בפנימייה בלוס אנג'לס. לא חשבתי שככה ההתנדבות שלי תראה. כריסטיאן אני בפנימייה המזדיינת הזאת כבר כמעט שבע שנים ודבר אחד טוב לא יצא ממנה. חוץ ממנה.
