הנסיך שלי

פרק 14: חולצה ארוכה וגינס

נ.ב: כריס

הוא יצא עם חולצה ארוכה וגינס ארוך.

״ואוו״ אמרתי
הוא נירא כל-כך יפה עם הבגדים האלה.
כאילו הוא איזה נסיך או מישהו ממשפחת המאלוכה.

עוד מעט אני אהפוך אותו לכזה.

״טוב אני חייב לרדת למטה, כל הבנים כבר אוכלים ואני לא רוצה שאדם ידאג לי״

״אין בעיה, יהלום״ החזרתי בחיוך

ארי עזב את החדר כדי לרדת למטה בזמן שאני נשארתי בחדרו.

״פאק.״

לא שמתי לב בכלל שדיברתי בקול רם, אבל לא כלכך היה אכפת לי גם.

״יש פה עדיין את הריח שלו״

אמרתי לעצמי, לא יכולתי להתעלם מהריח הנעים והמרגיע שהתפרס על כל שטח החדר, ריח כלכך טוב.

ריח שלו, אין דבר טוב מזה.

נשארתי שם לקצת ואז חזרתי לחדרי.

״הוד מלכותך, המלך קורא לך לרדת לאכול איתו באולם האוכל המרכזי, האם ברצונך לרדת?״ משרת אמר לי כמה שניות אחרי שדפק בדלת.

״כן, תודיע לו שבקרוב ארד״ השבתי לאותו נער.

״כמובן, הוד מלכותך״ ענה לי והלך לכיוון המדרגות.

למען האמת, מזמן לא אכלתי עם אבי.

לא יצא לי בזמן האחרון לשבת איתו באותו שולחן לאכול, לדבר או סתם לחתום על טפסים משעממים.

אולי אחת הסיבות היא שהוא כל-כך עסוק כל היום.

לא באמת, הוא לא נח לרגע.
אני מעריך את העבודה של אבא שלי, לא פשוט להיות מלך.

כאב ראש ענק אם תשאלו אותי.
ברור לי שיום אחד גם אני הייה כזה.

אבל אני מעדיף להכחיש.

נישמע לי אחריות גדולה ומפחידה מדי אם תשאלו אותי, אני בטוח שהיו כאלה שמחליפים איתי ברצון עז.

ירדתי למטה לכיוון אולם האוכל הראשי וראיתי שם את אבי, יושב עם צלחת ריקה, נירא כאילו הוא ממתין למישהו.

טוב, לי.

״שלום אבא, מה שלומך?״ התיישבתי לידו ושאלתי.

״בסדר גמור כריסטופר, איך אתה בינתיים?״

״בסדר גמור״
_._.__._._.._._._._._.._._._.__.._._._._._._._._.___.._._

הפעם פרק ארוך כי אין עלי🥰

אני אנסה לראות לאן זה מתקדם😻

ביוש ויום טוב🙋🏽‍♂️