הנסיך שלי

פרק 19: דפיקה בדלת

נ.מ: ארי (כי כולם פשוט חולים עליו)

הייתי בדרך לחדרי, ירדתי לקומת המרטף והתקדמתי לכיוון המעונות שלי.

״ארי! איפה היית? חיפשתי אותך בכל מקום!״
אדם גער בי

״אנ-אני הלכתי ל.. אמממ״
גימגמתי

״להודיע הודעה לנסיך! כן, הלכתי להודיע לו הודעה״
עניתי בביטחון.

התיישבתי על מיטתי ואז אדם התקרב עלי.

״אתה בטוח?״ אדם שאל אותי

״כ- כן! כן. אני בטוח״
עניתי, אלוהים אני כלכך גרוע בלשקר.

״אז מה זה הסימן שעל הצוואר שלך?״
אדם שאל והוסיף צחקוק

״זה.. אממ..״
כבר נגמרו לי התירוצים..

״לא נכון! ארי! אתה הזדיינת עם הנסיך?!״

״ששש! תסתום את הפה אדם״

״סליחה סליחה, הוא זיין אותך?״
אדם שאל וחייך.

״אנ- אני ל- אני לא הייתי קורא לזה ככה..״

״שיט! הוא לגמרי זיין אותך!״ אדם צעק

לא באמת, הוא לא ידוע ללחוש.

״טוב תעזוב את זה אדם, יש לנו לנקות את המטבח זוכר?״

״כן.. כן. אני זוכר״

״יאללה בוא, אני לא רוצה שהמנהל יכעס עלינו שוב פעם!״

״טוב״

אני ואדם הלכנו לכיוון המטבח.

המסדרונות היו כלכך ריקים.

לפתע אני שומע קול לידי..
זה היה קול מוזר..

״אחח..~ כן כריס!~ י-יותר חזק!~״

אדם גנח לי באוזן כלכך חזק

״איכ אדם! מגעיל.״
צעקתי עליו ודחפתי אותו ממני

אדם צחק והמשיך ללכת.

באמת, הוא חושב שאני בדיחה?

‏ניקינו את המטבח ואז עלינו לחדר.

נכנסנו לחדר והתיישבנו על המיטות.

״נו אז איך היה?״
אדם שאל אותי

״מה?״ שאלי כלא מבין

״אצל כריס, איך היה?״

״בסדר.. גמור.. אמ רגיל כזה״
אני יודע שזה לא היה רגיל כזה, זה היה מושלם.

איך שהגופים שלנו התאימו.
את הכימיה שהייתה בנינו.

״טוב.. אה אתה יודע ש-״

*טוק, טוק, טוק*
נשמע דפיקה בדלת שעצרה את אדם מלהמשיך לדבר

״רגע אני אקח את זה״ אדם אמר והלך לפתוח את הדלת

היום רק אני ואדם בחדר כי כל שאר המשרתים בעבודות במחסן ובגלל שאני ואדם אמרנו שאנחנו אלרגיים לאבק נתנו לנו להישאר בחדר.

אדם ראה את מי שעמד מאחורי הדלת ויצא החוצה.

זה מוזר.

הנער שעמד מאחורי לדלת היה

״כריס? מה אתה עושה פה?״ שאלתי את כריס שעמד בפתח הדלת

כריס לא אמר כלום ובא לחבק אותי.

אני מניח שהוא שוב פעם טוען את עצמו.

כריס השתחרר מהחיבוק ונישק אותי.
_._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._

יאמי🥲

לא יודעת מה איתכם אני אוהבת את אדם🥰

רק אדם יכול לגנוח לחבר שלו באוזן😍

יום טוב אנשים❤️‍🔥