הנסיך שלי

פרק 4: לקנא באוכל

נ.מ: כריס

״הולי שיט״
זה המילה היחידה שהצלחתי להוציא מהפה שלי.

בשולחן שבסוף חדר האוכל ישב לבדו המלאך שלי. ארי.

הלכתי לשולחן שלו וישבתי מולו.
פאק, כמעט קשרתי לו את הידיים ונישקתי אותו בכל הכוח שראיתי אותו יושב מולי.

״הוד מלכותך! אני כל כך מצטער! ברגע זה אחזור לעבוד.״
ארי נלחץ וקם במהרה מהכיסא.

׳אתה לא נותן לו ללכת, אתה בחיים לא תן לו ללכת שמעת?!׳ הקול שבתוך ראשו פקד עלי.

״הכל בסדר, יש לך את האישור לשבת לאכול.״

ראיתי שהצלחת שלו עדיין מלאה אז הצעתי לו לשבת ולהמשיך לאכול.
שיט. הוא נירא כלכך חמוד שהוא אוכל.
כמו כלב שהבאתם לו לאכול אחרי זמן מה שלא אכל.

אני רציתי אותו בשבילי. כלכך קנאתי באוכל שבצלחתו.

״אז אתה המשרת החדש נכון? מהו שמך?״
שאלתי עם פרצוף תמים.

״ארי, הוד מלכותך״
פאק, למה יש לו קול כל-כך סקסי?
שהוא אמר ״הוד מלכותך״ אפשר להגיד שאיבדתי את זה לגמרי וכל מה שרציתי זה להיות עליו.

ארי סיים את כל האוכל שבצלחת שלו וקם, כמובן לא יכל לקום בלי נימוסים..
״אני רשאי להמשיך לעבוד הוד מלכותך?״
שאל אותי ארי.

״כן, אתה רשאי״

אם זה היה תלוי בי הייתי מעלה אותו לחדרי ונותן לו עבודות אחרות אבל כרגע אני צריך לגרום לו לשים לב עלי.

סיימתי את האוכל למרות שהייתי לגמרי חסר תיאבון. ועליתי לחדר לנוח קצת.

כעבור שעתיים קמתי מדפיקה בדלת של משרת משקים (אני המצעתי תתמודדו)

זה לא החלום הכחול הראשון שיש לי על ארי בימים האחרונים אבל חלמתי עליו גם היום.

אין לי שליטה בזה, הוא כלכך חמוד ויש לו פנים כלכך תמימות שאי אפשר לא להתרגש שהוא מדבר עליך.

הוא כלכך יפה, זה נירא כאילו אחד האלים גידלו אותו בביתם.

_._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._
אי אפשר להאשים את כריס...
ארי די חמוד.

יום טוב💙❤️❤️