'' רק 75 ימים מאז נכנסתי לגיהינום הזה, אני לא מאמין, רק 75 יום!!! איך אני אעבור את זה?? שום סיכוי, אני לא אצליח בחיים...''
הוא ישב מקופל. במיטתו שבחדרו בוהה בפחד בקיר בחדרו החשוך.
השעה הייתה 1:25 בלילה, הכול חשוך ושקט, כיבוי אורות בפנימייה היה לפני כ 3 שעות, אבל הוא ער, לא מסוגל להירדם...
העיניים כבר אדומות, הוא חיבק את רגליו, מתעטף בשמיכה...
הוא קירב את הדפים לפניו, מנסה לקרוא יותר טוב, אבל עייפות משתלטת עליו בכל פעם מחדש... "לא! לא! אני חייב לסיים, אחרת... אחרת... " הוא הצטמרר רק מלחשוב....
'אסור ללמוד עד שעות מאוחרות ... זה לא בריא... זה לא טוב .. אסור!'
המילים של חברו הלחוץ הדהדו בראשו, הוא בסך הכול אמר לו שהוא מתכנן ללמוד בלילה כי זה יותר נח לו... אבל לחבר שלו הרעיון לא קרץ...
'אסור... בשום. פנים. אופן!'
הוא התנער ממחשבותיו... "זה סך הכול חומר בהיסטוריה... זה לא שללמוד על מלחמת העולם השנייה יהרוג אותי...'' הוא גיחך לעצמו... לא יודע מה ניבא ברגע זה...
הוא התקרב שוב לחומר; ''הגורמים לפרוץ מלחמת העולם השניה...'' הוא עצר לרגע, מסתכל על תמונתו של אדולף היטלר ימחשמו, חיוך ממזרי הופנה כלפיו... ''ההיסטוריה חוזרת על עצמה'' הוא שמע לחישה באוזנו, הוא מיד הרים את העיניים מהספר לראות מי זה, אבל מלבד משב רוח קר, הוא לא ראה או הרגיש אף אחד... הוא יכול היה להישבע שמישהו הרגע היה לידו לחש לו באוזן, הוא הרגיש את זה... הוא חזר לספר: ''אחרי ההפסד במלחמת העולם הראשונה המצב בגרמניה הי--'' הפרצוף של היטלר ימחשמו שוב הסתכל עליה, 'זה מוזר' הוא חשב לעצמו, ''ההיסטוריה. חוזרת. על. עצמה'' הוא שוב שמע את הקול, אבל הפעם הוא יכול היה להישבע שראה את היטלר ימחשמו מהציור אומר את זה...
"מה זה???" צעקה מבוהלת מפרצה מפיו וידיו זרקו את הספר על הרצפה בחבטה. עיניו הגדולות נפערו לגודלן של צלחות חרסינה ענקיות ושפתיו רטטו. אולי הוא רק הוזה? יכול להיות שזה מרוב העייפות? אולי עליו פשוט להתחפר תחת השמיכה, לעצום עיניים ולישון עד שיגיע הבוקר?
"היי." טפיחה על כתפו. יונתן זינק בבהלה והסתובב אחורה. מבועת לחלוטין. מי שעמדה מולו התבוננה בו בתימהון.
"מה כל כך הבהיל אותך?" שאלה מיה ונכנסה לתוך החדר השקט. " אתה נראה כאילו פגשת רוח רפאים."
'משהו כזה...' חלפה מחשבה בראשו אבל לעולם לא יגיד אותה בקול. היא תחשוב שהחבר שלה השתגע, והוא לא רוצה שתחשוב ככה..
"למדת לבגרות?" היא חיפשה בעיניה אחר ספר ההיסטוריה בכוונה לעלעל בו מעט. הבגרות עוד יומיים בסך הכול והיא בקושי למדה. גם תלמידה עם מוח מבריק כמו שלה צריכה להשקיע על מנת לקצור ציונים גבוהים במקצוע הזה.
YOU ARE READING
לא סתם בית ספר
Terrorכי כולנו גדלים ומבזבזים 12 שנים בבית ספר.... אבל זה לא נראה חשוד מדי? אז מה הסיפור של בית הספר??? תקראו ו.. תגלו😈