"פרקר בוא שניה" אמרה אמילי ונישקה אותי שיחקתי לה בשיער הבלונדיני שלה מעבר לים "אמילי אני שמח שגילית שאני לא רוצח" אמרתי אמילי הסתכלה עלי עם עינייה העדינות "אני מצטערת שברחתי" אמרה אמילי הרמתי אותה ונישקתי אותה "טמבל קום אתה מדבר מתוך שינה שוב" אמרה אמילי בקול של מרטין, פקחתי את העיניים שלי "בן זונה הרסת לי חלום יפה!!" צעקתי ואז הסתכלתי מסביב לתא "איפה קין?" שאלתי "איך שנרדמת הסוהר לקח את קין לחקירה ברגע שהוא יסיים איתו הוא יבין שאין להם שום דבר עלינו" אמר מרטין בגאווה "אלה אם הפה הגדול שלך יסבך אותנו שוב" אמרתי "אני לא" אמר מרטין "פרקר ומרטין אתם משוחררים" אמר הסוהר ושיחרר אותנו, טינה קמה מהכיסא וחיבקה אותי "אני מוכנה להיות השפחה שלך" לחשה לי טינה "אין בעיה" לחשתי בחזרה "טוב חבר'ה אני זז" אמרתי והלכתי איתה לאוטו שלה ,טינה חייכה כשהגענו לאוטו היא מהר הכניסה אותי למושב האחורי "אני חרמנית עליך" אמרה טינה "את לא כועסת עלי?" שאלתי "התגברתי על זה" אמרה טינה והורידה את הג'קט ונכנסה לרכב וסגרה את הדלת והורידה את החולצה המכופתרת שלה ואז את החזייה שלה "רגע איך ידעת על השפחה?" שאלתי כשהיא הורידה את החולצה שלי "הבת שלי פגשה את אמילי ואמרה לה להתרחק ממך בגלל שהיא הייתה השפחה שלך" אמרה טינה "ולא חשבת על למה אני עושה את זה?" שאלתי "לא כי לא אכפת לי" אמרה טינה "אין לי מצב רוח לסקס" אמרה ונשכתי את השדיים שלה ושתיתי ממנה את הדם שלה, הדם שלה לא כמו של אמילי "זה בגללה נכון?" שאלה טינה הפסקתי לרגע "לא זה בגלל שהסתבכתי ככה בגלל טעות אחת" אמרתי , הורידה את המכנסיים ואת התחתונים שלי והסתכלה עלי , מישהו דפק בחלון של הדלת "שיט" אמרה טינה ולבשה את החולצה שלי "מה!?" אמרה טינה בכעס "תזדיינו בבית לא כאן" אמר מישהו טינה עברה למושב הנהג ונסעה בזמן שלבשתי את התחתונים שלי ואת המכנסיים שלי "איך הבת שלך תגיב על זה שאני איתך?" שאלתי "כבר יש לה חבר שהיא מאוד אוהבת אז לא נראה לי שיהיה לה אכפת שאני איתך" אמרה טינה כשהיא נהגה "למה לא סיפרת לי שאתה ערפד?" שאלה טינה "כי זה מתוך הביטחון שלי וגם זה לא אמור לעניין" אמרתי "איך נהפכת? מי הפך אותך?" טינה לא הפסיקה לשאול "חיכיתי שאחותי תבוא עד שנרדמתי וכשהתעוררתי גססתי ואז שמעתי אותה בוכה ואומרת לי סליחה ואז שחשבתי שאני מת התעוררתי, והיא סיפרה לי שהיא ערפדית ושהיא לא התכוונה לעשות את זה" אמרתי "למה חיכית לה?" שאלה טינה "הצעתי לאהבת חיי נשואים והיא אמרה כן , בסוף לא התחתנתי איתה" אמרתי "מצטערת בשבילך" אמרה טינה "אני בסדר עכשיו" אמרתי בחיוך "אתה פה בגללה נכון?" שאלה טינה "כן לשאול אותה למה היא ברחה ממני" אמרתי "הכל יהיה בסדר" אמרה טינה "יש לך סיגריה?" שאלתי "לא הפסקתי לעשן" אמרה טינה "אוף ועוד הם לא החזירו לי את הסיגריות שלי" אמרתי בכעס , טינה לא הגיבה והסתכלה עלי דרך המראה "למה עשית קעקוע של מספר אסיר?" שאלה טינה "הפסדתי בקרב והמפסיד מקעקע את זה" אמרתי "רואים שאתה משקר מה הסיבה האמיתית" אמרה טינה "טוב זה לא שלי היה לי שותף בכלא שכל האסירים אהבו כולל אותי יום אחד אחד הסוהרים הרג אותו ובשביל לזכור אותו כל מי שאהב אותו עשה קעקוע כזה" אמרתי "למה הוא הרג אותו?" שאלה טינה "לא יודע באותו היום הייתי בבידוד או מה שזה לא יהיה כי תקפתי אסיר שפצע את עצמו" אמרתי "האסיר בסדר?" שאלה טינה "הוא איבד בגללי הרבה דם אבל הוא בסדר" אמרתי "לא קל להיות ערפד הא" אמרה טינה "כן לא קל בכלל בכל פעם שאני רואה דם אני מנסה לשלוט בעצמי לרוב אני מעשן או אוכל שוקולד בשביל להסיח את דעתי" אמרתי, טינה עצרה והחנתה בחנייה אני והיא יצאנו מהאוטו ונכנסנו לבית, מעיין באה והסתכלה על הדפים שהיא מחזיקה ביד "אמא אני צריכה ב.." מעיין הסתכלה עלי בהלם "מה פרקר עושה כאן? ולמה את לובשת את החולצה שלו?" שאלה מעיין
YOU ARE READING
האדון של השפחה (ספר שני להשפחה של הערפד)
Vampireזכה מקום ראשון בקטגוריית ערפדים ובקטגוריית אלימות ושליטה ~הושלם~ עבר שלוש שנים מאז שאמילי נעלמה ופרקר נשאר שבור לב עם מחשבות נודדתת עליה ובנוסף למראה המסוקס שלו והקעקוע של המספר האסיר שלו הוא עשה קעקוע של דרקון בגב שלו ואת העין של אמילי עם דימעה, פר...
