נכנסתי למשרד שלה לפני שהלקוח שלי בא כשאני לבוש בחליפה שחורה מגוהצת עם עניבה שחורה "תיתני לי את הצוואר שלך אני כל היום עבדתי כאן כמו חסר חיים כל היום מסתיר את הניבים שלי" אמרתי "מה עם הוא יבוא?" שאלה טינה "לא אכפת לי" אמרתי ונשכתי עם הניבים שלי ושתיתי ממנה דם לאיזה חמש שניות כי הלקוח דפק בדלת, טינה הסתירה מהר את סימני הניבים שלי והתיישבנו מהר "תכנס" אמרה טינה והלקוח נכנס "אהמ החוזה שלנו מוכן?" שאלתי "כן הוא מוכן" אמרה טינה בזמן שהיא הוציאה את החוזה שלנו "החוזה הזה אומר שאתה נותן לי תישעים אחוז מההצלחה של ההשקע שלח ולא לביזבוז על מותרות את השאר תקרא בבית ותביא לטינה כשהוא חתום" אמרתי "מה תישעים אחוז זה הרבה!" צעק הלקוח בזמן שאני משתגע מהחשק לדם , לפעמים אני יותר מידי עסוק בשביל לשתות דם "הלקוח שלי נותן לך שלוש מאות מיליון דולר להשקעה ובמשרד שלי לא צועקים" אמרה טינה בכעס "טוב בסדר אני חותם על זה" אמר הלקוח בכעס וחתם על החוזה "שתיתה היום?" שאלה טינה בקול עדין של דאגה "לא הייתי עסוק מידי" אמרתי טינה הורידה את התריסים של המשרד שלה והורידה את הג'קט והחולצה המכופתרת שלה "תשתה מהשדיים שלי" אמרה טינה בזמן שהיא הורידה את החזייה , היא הלכה אלי והתיישבה עלי כשהיא מולי נשכתי את השד שלה עם הניבים שלי ושתיתי דם הרבה, טינה ליטפה את השיער שלי כששתיתי ממנה דם כשסיימתי היא התלבשה "אני צריכה ללכת יש לי תביעה לטפל בה" אמרה טינה והלכה וכמובן גם אני הלכתי עד שראיתי את קרין חברה של טינה "פרקר! תקשיב אני מצטערת על כל מה שאמרתי לך ואני ממש רוצה שתבוא למשרד שלי לדבר" אמרה קרין "לא אני צריך ללכת" אמרתי וקרין שפכה עלי את הקפה שלה בכוונה "אויש מה נסגר איתך! יש לי פגישה חשובה היום" צעקתי מכעס "בוא אלי למשרד יש מקלחת" אמרה קרין "לא תודה" אמרתי והלכתי בכעס "פרקר מה קרה לך?" שאלה אמילי "חברה של טינה שפכה עלי קפה בשביל שאני אתקלח אצלה במשרד" אמרתי "זה מגיע לך" אמרה אמילי "אני לא עשיתי את זה , זה היה מרטין אני לא מאמין שאת מאמינה למנובל הזה ולא לי והוא הרג המון אנשים יותר ממני" אמרתי בכעס אמילי שתקה והורידה את מבטה למטה "אני מצטערת הייתי מלאת כעס עליך" אמרה אמילי "ההורים שלך היו החברים הכי טובים שלי לא הצלחתי להציל אותם אבל הצלתי אותך כי הוא רצה להרוג אותך גם ובשביל בטחונך שמתי אותך בבית היתומים ברגע ששמעתי ממישהו שאני מכיר שמוכרים אותך קניתי אותך בשביל שלא יפגעו בך" אמרתי אמילי לא הפסיקה לבכות, חיבקתי אותה "אני מצטער שעברת את כל זה אם הייתי יודע שזה מי שיאמץ אותך הייתי כבר מגדל אותך בעצמי" אמרתי "זה מה שבאמת קרה?" שאלה אמילי "כן אני אף פעם לא משקר" אמרתי "בוא תתקלח אצלי בבית" אמרה אמילי והלכנו לאוטו שלה תוך שעה הגענו לבית שזה בבניין ישן "פה את גרה?" שאלתי "כן עם השותפה שלי" אמרה אמילי
YOU ARE READING
האדון של השפחה (ספר שני להשפחה של הערפד)
Vampireזכה מקום ראשון בקטגוריית ערפדים ובקטגוריית אלימות ושליטה ~הושלם~ עבר שלוש שנים מאז שאמילי נעלמה ופרקר נשאר שבור לב עם מחשבות נודדתת עליה ובנוסף למראה המסוקס שלו והקעקוע של המספר האסיר שלו הוא עשה קעקוע של דרקון בגב שלו ואת העין של אמילי עם דימעה, פר...
