האדון של השפחה (ספר שני להשפחה של הערפד)

פרק 7

עברו שעתיים מאז שהיא הלכה לדבר עם חברה שלה והייתי חצי מנומנם , שיחררתי פיהוק ״טינה אני הולך את יכולה להשאיר את החולצה אצלך״ אמרתי ולבשתי את המכנסיים שלי ויצאתי מהבית ״בסוף לא קיבלת סקס הא?״ אמר מרטין ״כן הן מרכלות כבר שעתיים ופשוט התייאשתי כבר אז הלכתי״ אמרתי והלכתי כששמתי את הידיים בכיסים מרטין צחק ״יאללה בוא בוא קין תפס לנו תאומות זונות״ אמר מרטין ״יאללה הולך גם ככה יש לי מצב רוח טוב תרמו לי סיגריות״ אמרתי כשהוצאתי את החפיסת הסיגריות בשביל להוציא ממנה סיגריה והכנסתי את הקופסא לכיס והדלקתי אותה עם הטבעת אחרי שאמילי נעלמה קין הביא לי מהדם הזה שגורם לערפד לא הישרף בשמש ״יאללה בוא נלך שהוא לא יגמור את הכל״ אמרתי והלכתי עם מרטין כשלקחתי שאכטה מהסיגריה ״אז מי התורם?״ שאל מרטין ״איזה חולדה מעצבנת״ אמרתי ומרטין צחק ״אני לא חולדה!״ צעק פיט ויצא מהמחבוא שלו שזה היה מאחורי השיחים ״הוא באמת נראה ככה״ אמר מרטין ״תפסיקו לצחוק עלי ״איפה מעיין?״ שאלתי תוך כדי שלקחתי שאיפה מהסיגריה ״פה!״ יצאה מעיין מהשיח ליידו כשהשיער שלה מבולגן ״הזדיינתם בשיחים?״ שאל מרטין ״כן״ אמר פיט ״תקשיב לי טוב לא כדאי לך להתעסק איתי ואת מעיין לא צריכה לעשות את זה ככה״ אמרתי ״אתה איבדת את בתוליך ב...״ אמר מרטין לפני שהוא גמר את המשפט דחפתי אותו לקיר , פיט חטף הלם ״מה אתם לעזאזל?״ שאל פיט ״מה אכפת לך טוב שאת לבשת חצאית מעיין״ אמרתי כשזרקתי על הריצפה את הסיגריה ״אתה לא אבא שלי פרקר״ אמרה מעיין , הרחתי את הריח של הבושם של אמילי וכשהסתובבתי היא הייתה מאחורי כל גופי היה בשוק היא קיצרה את שיערה והיא עדיין עם השרשרת שהבאתי לה היא ״את מוכנה לשיעור הפרטי מעיין?״ שאלה אמילי ״כן אני מוכנה״ אמרה מעיין ״חכי לנו רגע״ אמרתי והחזקתי את היד של אמילי והלכנו לפינה איך ששיחררתי את היד שלה היא נתנה לי סיטרה ״בגללך החיים שלי נהרסו אתה הרגת את ההורים שלי!״ צעקה אמילי ״אני לא עשיתי את זה אמילי אני לא רוצח״ אמרתי ״אני לא מאמינה לך״ אמרה אמילי והלכה למעיין התיישבתי על הריצפה בתסכול,