התעוררתי בבוקר כשאמילי ישנה , נשכתי את הפיטמה של אמילי ושתיתי דם , אמילי התעוררה והסתכלה עלי "מצטער אני אוהב את הדם שלך על הבוקר" אמרתי "זה מאוד מחמיא לי" אמרה אמילי בחיוך ושמה את היד שלה מאחורי הראש שלי המשכתי לשתות דם "אני באמת מצטערת על הכל" אמרה אמילי "זה בסדר אפשר להבין למה" אמרתי וחיבקתי אותה , קמתי מהמיטה והתמתחתי "יאללה קומי יש לנו עבודה" אמרתי "לא נו עוד חמש דקות" אמרה אמילי ונשכבה על הבטן נתתי לה מכה בתחת שלה "יאללה גברת קומי" אמרתי "אדוני מישהי פה אומרת שהיא רוצה לדבר עם אמילי" אמר המשרת מאחורי הדלת "תכף באה" אמרה אמילי כשהיא קמה מהמיטה ויצאה מהחדר , אני גם יצאתי מהחדר והלכתי לחדר הארונות שלי ולבשתי חליפה בצבע אפור וירדתי אל אמילי "ואוו זה הבית של פרקר ואוו" אמרה השותפה שלה עצרתי בין המדרגות ועליתי בחזרה למדרגות בשביל לשמוע אותן "מה את עושה פה אור" אמרה אמילי "באתי לפה לקחת את שלך כמו שלקחת את שלי יפה לך עגילים בשדיים" אמרה אור "אני לא הייתי איתו בכלל" אמרה אמילי , ירדתי אל הבנות "מה את עושה פה?" שאלתי "התגעגעתי לאמילי אז באתי" אמרה אור "טוב תהנו אני צריך ללכת לעבודה" אמרתי המשרתת רצה עם בקבוק מברזל "זה למקרה שתהיה צמא" אמרה המשרתת "אתה עשיר למה אתה צריך בקבוק מים" אמרה אור ולקחה את הבקבוק "לא לא לא אל תשתי מי זה" אמרה המשרתת "לא שואלת אותך" אמרה אור ושתתה מי זה היא השתתקה מיד איך שהיא טעמה קצת מי זה "למה זה דם?" שאלה אור "זה לא דם זה משקה מיוחד שיש לו טעם של דם אפילו אני לא יודעת מה זה" אמרה המשרתת ולקחה ממנה את המשקה "מה זה המשקה הזה?" שאלה אור "הוו רק הקרובים אליו יודעים כמו אמילי" אמרה המשרתת כשהיא נתנה לי את הבקבוק אמילי חייכה כשהמשרתת אמרה את זה "ברור שאת מחייכת אין לך משפחה" אמרה אור "יש לה אני המשפחה שלה בעצם אני אעבוד כאן" אמרתי כששתיתי מהבקבוק "יאללה אני זז תחת יפה אמילי" אמרתי כשהלכתי ונתתי לה מכה בתחת עליתי למשרד שלי לעבוד כשהתיישבתי על הכיסא ישר קיבלתי שיחת וידאו עניתי לשיחה "הלו?" אמרתי "שלום אדוני" אמר המזכיר של החברה שאני תמיד נמצא "לא באתי בגלל שיש לי אורחת אני לא סומך עליה כל כך" אמרתי כששתיתי מהבקבוק הדלת נפתחה ואור עמדה בכניסה "מה אתה עושה?" אמרה אור "עובד לכי מפה , איפה אמילי?" אמרתי "היא רואה טלוויזיה" אמרה אור "זה היה דם נכון?" אמרה אור "מה אכפת לך תלכי לניורק בחזרה" אמרתי תוך כדי שאני עובר על כל המסמכים דרך המחשב , אור באה אלי וניתקה את ההחיבור של המסך המחשב ואת שאר החוטים "לא מטומטמת את הרסת לי עבודה של שלוש שנים" אמרתי בכעס "אתה ערפד נכון?" שאלה אמילי במבט נועץ "לא" אמרתי אור הורידה את הטבעת מהאצבע שלי ופתחה את הוילונות של החלונות "איך אתה לא נשרף?!" צעקה אור "כי אני לא ערפד" אמרתי בחיוך, טוב שהיה סוהר שידע שאני ערפד שעזר לי עם השמש "זה היה דם!" צעקה אור "זה לא אפשר את הטבעת שלי היא חשובה לי" אמרתי בכעס
YOU ARE READING
האדון של השפחה (ספר שני להשפחה של הערפד)
ערפדיםזכה מקום ראשון בקטגוריית ערפדים ובקטגוריית אלימות ושליטה ~הושלם~ עבר שלוש שנים מאז שאמילי נעלמה ופרקר נשאר שבור לב עם מחשבות נודדתת עליה ובנוסף למראה המסוקס שלו והקעקוע של המספר האסיר שלו הוא עשה קעקוע של דרקון בגב שלו ואת העין של אמילי עם דימעה, פר...
