אני מאבד את עצמי מאז שהלכת
אני מאסד את עצמי כי איבדתי גם חלק מהשפיות שלי
אתה היית השפיות שלי
מידי פעם אני מזכיר אותך ונזכר שאתה לא כאן לחבק אותי
אתה לא כאן לספר לי שהכל בסדר
זה לא פייר להאשים את כל מה שקורה על זה שהלכת
אבל אני יודע שאם היית נשאר הכל היה פשוט נכון יותר
פעם לא יכולתי לדמיין איך זה יהיה כשלא תיהיה כאן
ועכשיו שזה המצב אני רוצה לקרוס
אני חושב שאני בעיקר מנסה לשכוח מהכל
אני מנסה להעלים את זה בכעס על זה שאתה לא כאן
אתה לא כאן וזאת אשמתך.
אני לא מרחם עלייך כי היה לך קשה
אני כועס כי לכולנו היה קשה ואתה פשוט ברחת מזה
ברית מזה בדרך הכי גרועה שאפשר
וזה לא פייר
כי לא כולנו יכולים לברוח ככה
ואני לעולם לא הייתי עוזב אותך בעולם המחורבן הזה לבד
לעולם לא הייתי עושה את זה ואצה עשית את זה ועכשיו אני לבד
מוקף באנשים וגם לגמרי לבד
ואז שואלים למה אני ככה
אני דפוק
אני דפוק בלי קשר
טבל כשהיית לפחות היינו דפוקים ביחד
זה היה הקטע זוכר?
יום הולדת עוד מעט
וגם ההזכרה שלך
אני רוצה לכעוס ולא ללכת
אני רוצ לשכוח ממך
אני רוצה שלא תיהיה קיים יותר כאן
ואתה לא
הלכת הלכת הלכת
אז תלך עד הסוף
זה לא פייר להישאר במוח שלי אבל לא בחיים שלי
בחיים בכללי
ברחת לעזוב?
תעזוב.
תעזוב עד הסוף.
תניח לי בשקט
