פרק 3

34 2 0
                                    

מייד כשקייטי נכנסה ליער כל הרעש והמהומה שהיו בחוץ לא נשמעו אפילו כלחישה. קייטי התקדמה יותר עמוק בתוך היער, לא היה לה איכפת אפילו למות בתוך היער כי ממילא לאף אחד לא יהיה איכפת. פתאום בלי כל אזהרה זעקה נוראית פלחה את אוזניה של קייטי. ממש כאילו היער יודע שהיא פה ולא לטובה, היא כיסתה את אוזניה בידייה וחיכתה שזה יפסק אבל הזעקה אפילו לא נחלשה בקצת. פתאום הטלפון צילצל וקייטי ראתה שאמא שלה מתקשרת, היא רצתה לנתק אבל מעדה על אבן ואצבעה החליקה לכפתור הירוק. "קייטי איפה את?, שוב ביריונים מרביצים לך?!" קייטי ניתקה מה שלא היה נחוץ כל כך כי מיד אחרי זה קייטי נתקעה בגזע עץ כרות והטלפון שלה עף לה מהיד ונשבר. היא ניסתה להפעיל אותו אך ללא הצלחה, היא הייתה בסיטואציה מאוד רעה כרגע: אין לה טלפון, היא איבדה את הדרך חזרה לארוחת הצהריים, היא כרגע מעדה על גזע עץ כרות והיא לא מצליחה לצעוד צעד אחד מבלי להתקפל מכאבים ויש זעקה נוראית מסביב שמתחילה "קצת" לחפרן את קייטי. 'ממש ביופי של מצב אני נמצאת כרגע' חשבה קייטי אבל אז היא חשבה על משהו, אין מצב שהזעקה התחילה סתם ככה, בטח אנשים הפעילו אותה בשביל לבקש עזרה או אולי אפילו... אבא שלה! קייטי רצה לכיוון הזעקה, מתעלמת מהכאב. היא הגיעה לאיפה שהזעקה התחילה והיא לא ראתה אנשים שצריכים עזרה, היא ראתה פורטל ענקי ושחור שקייטי זיהתה, זה היה הפורטל השחור מהאגדה שלה שתמיד היו לה סיוטים ממנו. הזעקה נשמעה ממנו חזקה יותר ממה שנשמעה קודם והוא נראה ממש כאילו הוא מזמין אותה להיכנס. מבלי לחשוב פעמיים היא קפצה לתוך הפורטל.

סודות העתידWhere stories live. Discover now