סודות העתיד

פרק 12

"טוב, אז נצתרך להמשיך לבד" אמרה קייטי, "אני רק מפחד שיימצאו את המכשיר קשר ויצליחו חאתר את המיקום של מורגן" אמר בן. "טוב... אז מה עכשיו?" שאלה אליס בהיסוס תוך כדי שהיא מנסה להסתכל על הגב שלה לראות אם יש שם פצע כלשהו. "אין לך שם כלום" אמר אדם והיא נרגעה. "קודם כל אני חושב שצריך למצוא מקום להיות בו כשאנחנו לא מנסים להרוג את ראש ממשלת סין" אמר בן, "טוב, זה המשרד של ראש ממשלה סיני מרושע שמתעלל בבני אדם, אין פה כל כך הרבה מקומות להתחב..." אמרה אליס אבל לא הספחקה לסיים כי אדם קטע אותה, "תראו!" הוא הצביע על מעיין חור בקיר שהיה נראה גדול מספיק כדי שם יוכלו להכנס אליו, "אפשר שם" הוא סיים ואליס עשתה פרצוף. "אני אכנס קודם לבדוק אם יש מקום לכולם" אמר בן, הוא עמד לקפוץ אבל לפני שהוא הספיק לעשות את זה אדם אמר "היי היי היי, אני מצאתי אני בודק" וקפץ לפני שבן הספיק להגיב, בן עשה פרצוף. "יש פה מקום לעיירה!" צעק אדם וכולם קפצו פנימה, כולם חוץ מאליס. "אליס זה בטוח!" צעק בן, "מסריח שם?" שאלה אליס בפחד. "לא, אין פה ממש ריח" אמרה קייטי ואליס קפצה. "וואו!" אמרה אליס. בחדר הזה לא היה ממש כלום אבל בוא היה ממש גדול. "טוב אפשר להסתד..." התחיל אדם לומר אבל קייטי סתמה לו את הפה עם היד, שני שומרים הגיעו. 'כנראה לקחת את השקי קמח' חשבה קייטי. "טוב בוא ניקח את השקים" אמר קול נשי גבוה, "אם זה ביחד אז כן" אמר קול גברי. "תשכח מזה" היא אמרה בביטול והם המשיכו להתקדם. היא לחצה על חחק מסויים בקיר והחלק הזה הפך לכפתור והיא לחצה עליו. שקי הקמח נפלו למטה. "למה יש שקים ריקים?" שאל הקול הגברי, "זה לא משנה זו לא אשמתינו" היא בשיבה לו והם התרחקו. "צריך להיות יותר זהירים" אמרה קייטי (בעיקר לאדם). "מה השעה?" שאלה אליס, בן בדק בשעון שעל ידו ואמר "אני לא יודע אבל בתקופה שלנו השעה 23:37 בלילה אז בואו ננסה לישון". הם שכבו על הרצפה, זה לא היה נוח אבל פחות קר ממה שקייטי דמיינה. "לילה טוב" היא אמרה למרות שידעה שאף אחד לא הולך להרדם הלילה.